ביקורת ספרותית על הקנוניה נגד אמריקה מאת פיליפ רות
ספר מעולה

---

אמריקה כבעלת ברית של היטלר: היסטוריה אלטרנטיווית.

האמת היא שאפילו בהיסטוריה האמיתית, שבה גר רוזוולט ולא לינדברג בבית הלבן, כניסתה של ארה"ב למלחמה נגד היטלר היתה נס. לגרמניה לא היה חלק בתקיפה על פארל הארבור, ולמחרת כשהקונגרס הכריז על מלחמה, היה מדובר רק ביפן. למלחמה נגד גרמניה הצטרפה ארה"ב רק בעקבות החלטתו הפזיזה של היטלר להכריז על מלחמה עם ארה"ב. בהעדר טעות גורלית זאת, ארה"ב היתה מסתפקת להעניש את יפן, לקחת ממנה בחזרה את הפיליפינים, וזהו.

מבין הדברים הבכלל לא מדומיינים בספר הזה, נמנה חוסר החשק, אצל האמריקאי המצוי, למות למען צרפת — ווודאי שלא למען יהודי אירופה.

מעבר לצד ההיסטורי, הספר נסוב על עניינים שלא בהכרח ילהיבו את הקורא הישראלי (ואמנם זה כבר בא לידי ביטוי בכמה מהביקורות פה). לא אגיד שלא כדאי לקרואו — הרי נתתי לו חמישה כוכבים — אבל יידרש מאמץ, זה בטוח. מאמץ כדאיי.

חיי החברה בשכונות יהודיות בלב הערים התעשייתיות: אלה חוויתם המשותפת של רוב היהודים האמריקאים בני 70+. כשיהודי אמריקאי זקן קורא על השכונות הללו (וראו גם: ברנרד מלמוד, א.ל.דוקטורוב, מרדכי ריכלר), זה פורט לו על מיתרים שבהקשר הישראלי פורט אולי אחד כמו מאיר שלו.

ועוד היבט קרתני שמסביר משהו מהתלהבותו של הקורא האמריקאי: הפחד מפשיזם עתידי. הספר הופיע לראשונה ב-2004 ורבים היו שראו בו אלגוריה לנשיא בוש ונטיותיו הכביכול פשיסטיות. הפחד ההוא חלף בשלום, אבל ב-2016, עם בחירתו של טראמפ, אותו פחד חזר ביתר שאת. (ומקביל לזה בספרות הישראלית כבר לא ידוע לי. אולי "השלישי" של ישי שריד...)

אז בסך הכול, ספר טוב, ספר גדול אפילו. אבל כדאי להיות בראש של הקורא היהודי האמריקאי. מי שמצליח הרי הוא משובח!

» ביקורות נוספות של strnbrg59
» ביקורות נוספות על הקנוניה נגד אמריקה