ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שני, 18 במאי, 2015
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
זה ספר שפרט לרעיון השולט בו - על נצחונו של לינדברג על רוזוולט בבחירות לנשיאות ב 1940 והשימוש בשיטה הדמוקרטית(?) שם כדי להפוך את השלטון למה-שכולם-מפחדים אם יעמוד בראשו נשיא המתפעל מהיטלר ומהתורה הנאצית - פרט לרעיון הזה, שאיננו לגמרי חדש - הוא סוג של ספר היסטוריה המשחזר היטב את התקופה הזאת ובעיקר את חיי היהודים - המהגרים מקרוב באו לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות ואת תמימותם הרבה, אמונתם הבוערת בדמוקרטיה ובוולטר וינצ'ל. וגם ספר אוטוביוגרפי של רות המשתמש בשמו ובשם משפחתו והוא כביכול הילד הצופה בהתרחשויות, וזה שמפרש אותן עד כמה שיכולתו של ילד בן 9 לפרש קיימת.
בתור שחזור של התקופה נראה לי שרות עשה עבודה טובה. בעיקר כי הוא דבק באנשים אותם הכיר היטב - היהודים ממעמד בינוני נמוך, שהם דור ראשון או שני למהגרים, שמקיימים חיי קהילה יהודית תוססים אבל כבר לא מקיימים את כללי הדת היהודית. החיים באותן שנים - ארה"ב החלה לצאת מהשפל הכלכלי הגדול, שהותיר את איומו על כל האזרחים - אנשים היו מוכנים לבלוע הרבה צפרדעים והשפלות נוספות כדי לשמור על מקום העבודה ועל הפרנסה.
החלק הבידיוני משכנע הרבה פחות. למרות שכנראה שבאותה תקופה אנטישמיות היתה חשופה הרבה יותר מהיום, והיהודים שחיו שם היו מפוחדים יותר מאלה החיים שם היום, הסיפור נראה מופרך ולא מצליח לשכנע. בארצות הברית הקפיטליסטית תקום "ועדת שיכון" שתחליף דיירים בדירותיהם? ותעביר אותם לאיזורים אחרים, מתוך מזימה מפלצתית לשבור את לכידותם? קשה מאד לראות את הסיפור של רות כאפשרי באיזושהי סיטואציה, ובלי החלק הזה קשה לי מאד להזדהות עם כל סיפור.
נקודת התורפה של הספר הזה היא שהוא עוסק ביהודים. ברור היום שליהודים היה הרבה מה להפסיד אם ארה"ב תהפוך לפאשיסטית. אבל האמת היא שלרוב בני האדם מכל דת וגזע יש הרבה מה להפסיד משלטון פאשיסטי דיקטטורי. והציור של רות את "שאר אמריקה" כמסכימה ונלהבת לקבל על עצמה שלטון מהסוג הזה, נראית מופרכת ופוגמת בסיפור. כשיצא הספר לאור לינדברג כבר היה מת 30 שנה, כך שלא היה מי שיתבע על הוצאת דיבה.
הספר כתוב בסגנונו הידוע של רות - פרטני וארכני, עם הרבה קטעים יפים ונוגעים ללב. הוא מעניין לרוב וקריא מאד. אבל אין איזון בין חלקו הראשון המפורט לבין הסוף, המופרך במיוחד. וכשאחד הנערים מטיח באביו "אתם יהודים פרנואידים של גטו" לא יכולתי שלא להסכים איתו, למרות הסימפטיה שרחשתי לאותו אב.
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
חן חן, טימידו
|
|
טימידו
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אהבתי מאוד את הביקורת על הספר. קלעת לדעתי לחוזקות ולחולשות שלו.
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה, strnbrg59
לדעתי אתה עושה השוואה לא נכונה. היפנים נשלחו למחנה ריכוז (ממליצה עלך על "כשהקיסר היה אלוהי" המופלא של אוטסוקה) ולא החליפו להם דיור כמו בסיפור כאן. |
|
strnbrg59
(לפני 6 שנים ו-1 חודשים)
"בארצות הברית הקפיטליסטית תקום "ועדת שיכון" שתחליף דיירים בדירותיהם?"
כן: הרי רוזוולט הגלה אזרחים ממוצא יפני מהחוף המערבי. |
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
zooey glass:
אני אוהבת מאד ספרים על מציאות חלופית. במיטבם הם מעלים רעיונות נפלאים שלא היו קיימים בעת שהמציאות "האמיתית" (אוקסימורון) קרתה. הבעייה היא שרות, כמדומני, מיטיב לתאר את המציאות אותה הכיר, וכושל, לדעתי, בתאור המציאות החלופית. |
|
zooey glass
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
ספר מצוין שנשאר אצלי בשכל כמו קרציה או פשפש
זמן רב אחרי שסיימתי. כמה מילים על הסיום - אני לא אהבתי את הסיום בהתחלה (כמו דאוס אקס מכינה מיותר לחלוטין) אבל ככל שחשבתי עליו יותר הגעתי למסקנה שקריעת ה'פנטזיה' באופן כזה מהיר ובוטה היא הכרחית ושיש לו אימפקט גדול יותר מסיפור אימה סגור ומסוגנן. מה שחיזק את המסקנה הזו היה הדיון שעשה רות' בסוף הספר בדבר שורשיה האנטישמיים והמאוד-בלתי-בדיוניים של ארצות הברות. זה כמו לספר למישהו סיפור מבאס שקרה לך וכשהוא כבר מאמין לך לתת לו סטירה ולהגיד לו, 'אידיוט, זה לא קרה, אבל זה עוד יוכל לקרות'.
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
עומר ציוני, חן חן!
אתה צודק ועלית על הקושי של הספר, לדעתי. פאשיזם נראה אחרת לגמרי במדינות שונות. הפאשיזם הגרמני לא דמה לזה האיטלקי. הדיקטטורה הקומוניסטית היתה שונה בתכלית ברוסיה ובסין. לכן הניסיון של רות להלביש פאשיזם גרמני על האמריקאים הפריע לאמינות הספר.
|
|
עומר ציוני
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
אני לא בטוח שכל היהודים הבינו את הפשיזם ואת הסכנות שבו
ולכן, כמו בגרמניה, יכול להיות שהיו יהודים שתמכו במתנגדי רוזוולט. פיליפ רות הוא כותב מוכשר. הביקורת שלך מעניינת. ולכן אוכל להחליט על עמדתי רק אחרי שאקרא את הספר... אבל תודה על זה שעוררת אותי לחפש ולקרוא אותו! |
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה נתי ק.!
אני יכולה להבין את זה. דמיינתי לי את רות כקשיש האוחז בדש הבגד של בן שיחו, ומתעקש להרצות לו בקול מונוטוני דברים לא מעניינים במיוחד, בפרטי פרטים... משהו כזה.
|
|
נתי ק.
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
לא הצלחתי לשרוד אותו
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, סוריקטה!
צודקת לגמרי. נהייה אחרי מנהיג כריזמטי אינה מופרכת כלל - ההיסטוריה מלאה דוגמאות כאלה. אבל הספר עוסק פחות בדמותו של המנהיג הזה - כך הרגשתי - ויותר בפחד מקונספירציה איומה הנרקמת מאחורי הגב. ולזה לא האמנתי.
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, דן סתיו!
אתה צודק. ועדת דיור, פינוי דיירים מדירותיהם, קונספירציה וכו' יתאימו לקומוניזם טוטליטרי הרבה יותר מאשר לסוג הדיקטטורה המתוארת בספר הזה. זו דוגמה לצרימה שהרגשתי כשקראתי אותו, והיו רבות.
|
|
yaelhar
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
מחשבות - ראיתי שהתפעלת ממנו הרבה יותר ממני. קורה...
|
|
סוריקטה
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
אני די האמנתי לו בחלקים רבים.
אני חושבת, בצער, שנהייה אחרי מנהיג כזה, גיבור ונקי ושיודע להחליט בשביל כולם היא לא כל כך מופרכת.
|
|
דן סתיו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
yaelhar
ביקורת מצוינת.אהבתי במיוחד את האפיון התמציתי והקולע של כתיבתו של רות. באשר לפינוי דיירים מדירותיהם - אני משער שדווקא בסין הקומוניסטית העניין קל הרבה יותר מאשר באמריקה הקפיטליסטית, שם בכל זאת ישנה הגנה כלשהי של מערכת משפטית מפני שרירות לב.
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
ספר משובח במיוחד.
|
25 הקוראים שאהבו את הביקורת