ביקורת ספרותית על האישה באגם מאת ריימונד צ'נדלר
ספר בסדר

---

בנעוריי הרחוקים הייתי קורא נלהב של ספרי בלשים. ספרי הבלשים יצאו תורגמו לעברית בעיקר מאנגלית
בהוצאות זולות כספרי כיס
סופרים כמו רקס סטאוט, עם הבלש שלו, נרו וולף ומזכירתו הנאמנה דלה סטריט, אלרי קווין שאהבתי מאוד את ספריו
(מאוחר יותר התברר לי שאלו היו שני סופרים שכתבו ביחד) דשיאל האמט הנהדר וכמובן, אגאטה כריסטי הבריטית הפוריה והטובה
ועוד רבים רבים... ואני זוכר שמאוד אה אהבתי את המתח שבהם ולדעת בסופו של של "מי הרוצח"
דווקא את ריימונד צ'נדלר אינני זוכר שקראתי. אבל מובן שהכרתי את שמו והוא הרי נחשב לאחד מסופרי הבלשים הקלאסיים...
כך שהיו לי ציפיות גבוהות כשהספר הזה נפל לידיי. אבל כנראה שמשהו קרה לי במשך השנים
לאחר שנים כה רבות של קריאה והטעם שלי השתנה מאוד.
אז קודם כל שיהיה ברור; העלילה כאן די מותחת! יש כאן אקשן שאיננו נגמר, רצח מוביל לרצח וזה הולך ומסתבך
עד שמרוב רציחות כבר לא רואים את היער... אבל זה בדיוק גם מה שהפריע לי בסיפור הזה
אין כאן בכלל קטעים שלא קורה בהם דבר בהם הגיבור (הבלש מרלו - המפורסם יש לומר) למשל סתם מהרהר
או משתף אותנו במחשבותיו שאולי הן נשגבות ואולי לא. אין לנו מושג כי כל הזמן קורה שם משהו
וזה בדיוק מה שעבר לי בראש בזמן הקריאה זהו ממש תסריט לסרט!
ואכן מסתבר שצ'נדלר הסופר אחראי לכמה מסרטי ה"הפילם נואר" הקלאסיים המפורסמים ביותר שמתבססים על ספריו
למשל "השינה הגדולה" ו"הדליה הכחולה"
אסור לעשות הכללות גם לגבי הז'אנר הזה קראתי לפני כמה שנים באנגלית את "The thin man" של דשיאל האנט ונהניתי מאוד מאוד!
אז בקיצור; יש כאן מתח מסוים בספר קריא למדי אבל אישית נדמה לי שאת השלב הזה של ספרי בלש
מהסוג הזה כבר סיימתי מזמן בחיי...

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על האישה באגם