ביקורת ספרותית על האישה באגם מאת ריימונד צ'נדלר
ספר מעולה

---

ספר מתח מעולה עם טעם של פעם, כמו ארה"ב של פעם: סרטים של המפרי בוגארט, מכוניות עתירות צילינדרים, אוכל רווי כולסטרול, עשן סיגריות, קפה דלוח ובלש פרטי קשוח בחליפה מרושלת ומגבעת שמוטה שמסתירה את העיניים.

אני אוהב את ספרי דור המייסדים של הבלש האפל (ריימונד צ'נדלר, דאשייל האמט, ג'יימס מ. קיין ואחרים), הם ידעו ליצור סיפורי מתח מרתקים ותמציתיים באווירה סליזית - בלי תיאורי-יתר, בלי הקשרים חברתיים ובלי פסיכולוגיה בגרוש - אלא מתח ואקשן ישר ולעיניין. כזהו בדיוק "האישה באגם" של ריימונד צ'נדלר שבו הבלש הקשוח פיליפ מרלו מקבל משימה פשוטה (לאתר את אשתו של תעשיין עשיר) שכרגיל הולכת ומסתבכת.
בהמשך יש חקירות, הטעיות, מכות, יריות, רציחות, ברנשים קשוחים, שוטרים הגונים, שוטרים מושחתים וכמה פאם-פטאל שמסובבות את הגברים ועושות בהם כרצונן. מדי כמה עשרות עמודים העלילה מקבלת תפנית עד הסוף ובו הפתרון הצ'נדלרי המבריק. בקיצור: הבלש/הסרט האפל במיטבו.

ספר קצר (280 ע' בפונט גדול ושורות מרווחות) שעזר לי להעביר את הטיסה לבוקרשט וקצת בחזרה. רק חבל שהמתרגם לא טרח לחקור לעומק את השפה של צ'נדלר (בדומה לדיימון ראניון גם לצ'נדלר הייתה "שפה" משלו) כך שפה ושם הוא פישל.

אחלה ספר, בידור ומתח במיטבו.

» ביקורות נוספות של רונדו
» ביקורות נוספות על האישה באגם