ביקורת ספרותית על האישה באגם מאת ריימונד צ'נדלר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 17 במאי, 2014
ע"י לי יניני


כשאסיים לכתוב את הסקירה הנוכחית, אני בטוחה שאשכח את כל מה שקראתי ואתרכז כבר בספר הבא... אזי מהפתיח שלי אתם מבינים שהספר הזה מסוג הספרים שאתם קוראים, נהנים ושוכחים.

הכיף הגדול בספרים מסוג זה נובע בעיקר, מהסיבה שכשאתה קורא בו אתה לא מוטרד ממה כל מה שקורה מסביבך באותה עת. אי לכך אני מקטלגת את הספר הזה כספר קנ"ש....

תזכרו את ראשי תיבות קנ"ש:
קראתי
נהניתי
שכחתי

הספר הנוכחי נכתב ב-1943 והיה לקלאסיקה של הספרות הבלשית. זו תקופה שאין טלפונים ניידים, אינטרנט, מעשנים בכל מקום, והסרטים המוקרנים בקולנוע הם בשחור לבן. ברקע מלחמת העולם השנייה ובארצות הברית המפלגה הדמוקרטית בשלטון וכשבראשה הנשיא פרנקלין רוזוולט. בסיפור הזה אין איזכור רב למלחמה, אך היא נמצאת ברקע ואי אפשר להתעלם ממנה לחלוטין.

פיליפ מארלו הינו רווק בן שלושים ושלוש. בעבר שימש בלש משטרה וחוקר במשרד התובע המחוזי של לוס-אנג'לס. פיליפ אינו בלש שעוקב אחרי זוגות, או מתעסק בענייני בגידות וגירושים. הוא בא לפגוש את דירייס קינגסלי ללא תיאום מראש במשרדו של האחרון שמועסק בחברת "גילרליין". כשהוא נשאל לפשר בואו התשובה הייתה ש"מגי סיגליות" שלח אותו.

דירייס מקבל את האורח פיליפ מארלו בהצגה "קשוחה משהו", שולף פיסת נייר (מברק) מהמגירה שנשלח מאל פאסו ב-14.6 וממוען אליו וזו לשונו:

ציטוט עמוד 13: "חוצה הגבול להוציא גירושים מכסיקניים נקודה מתחתנת עם כריס נקודה. בהצלחה ולהת' קריסטל"

מה מבקש דירייס מפיליפ מארלו הבלש? ציטוט מכריכה:
אני רוצה שתמצא את אשתי," הוא אמר. "היא נעדרת כבר חודש שלם. היא נעלמה מהבקתה שלנו בהרים. ליד פּוּמָה-פּוֹינט. אתה מכיר את פומה-פוינט?"
אמרתי שאני מכיר את פומה-פוינט.
"הבקתה שלנו נמצאת במרחק חמישה מייל מהכפר," הוא אמר. "ליד אגם פרטי. איש ששמו ביל צֶ'ס גר עם אשתו בבקתה אחרת, בלי לשלם שכר דירה, ומטפל במקום. וזה כל מה שיש שם. אשתי עלתה לשם באמצע מאי, ירדה פעמיים בסופי שבוע, הייתה אמורה לרדת שוב ולא הופיעה. מאז לא ראיתי אותה."
"מה עשית בעניין?" שאלתי.
"שום דבר. שום דבר בכלל." הוא המתין. הוא חיכה, רצה שאשאל למה.
אמרתי: "למה?"

מכאן והלאה אנחנו יוצאים למסע בלשות יחד עם פיליפ מארלו, כדי לעלות על עקבותיה של קריסטל קינגסלי שנעלמה...

קריסטל הייתה אישה עשירה שהכסף נזל לה מהכיסים, בעלת הון עצמי רב עם חולשה לגברים. החיים הטובים והטיפה המרה היו החברים הטובים שלה. כל התנהגותה ועוד הקלפטומניה בה לקתה, רק יכלו להזיק ולגרום לבושות לדירייס קינגסלי.

היעדרותה הדאיגה את בעלה... אולי קריסטל הסתבכה? שתתה יותר מידי ועברה את הגבול? יכול להיות שמישהו אולי פגע בה? ואם המאהב ניראה לא מזמן, אז אולי היא בכלל לא נסעה להתחתן איתו כפי שהכריז המברק ... ואם כך, אז היכן קריסטל נעלמה?

מכאן העלילה מתחילה להתגלגל ככדור, אך לא מפתיעה במיוחד את הקוראים שכבר קראו ספרים של ריימונד צ'נדלר, ו/או ספרים באותו סגנון.

דרך חקירתו של פיליפ מארלו מאוד מיוחדת. הוא מסתכל מהצד וכמעט לא מעורב. פה ושם הוא מסתכן, פוגש גופות, רצח, טיפוסים שונים ויחד עם זאת מחפש את הקשר בין כל האירועים.

הסיפור כתוב בגוף ראשון על ידי גיבור הספר – "פליפ מארלו". התיאורים של ריימונד צ'נלדר מקסימים, מאוד מפורטים ומדויקים, עד כדי כך שלעיתים ישנה הרגשה שהקורא נמצא באותה עת יחד איתו בזירת האירוע.

למי שכבר קרא כמה ספרים בז'אנר הנוכחי, יעלה על התעלומה כבר בשליש השני של העלילה. למרות זאת רותקתי ואודה על האמת, שבאמצע הספר נחלתי ירידת מתח קלה בשל כך, אך מאידך לא הופחתה הנאתי בהמשך.

מעניין לקרוא על איך חקרו פעם? קחו בחשבון שלא היו אז מעבדות לזיהוי פלילי, או תמיסות לבדיקות למיניהן שיש היום ואני בוודאי לא מכירה אותן. כל הדרך לפיתרון והפענוח של מקרים מסוג זה, היו הרבה יותר מסובכות, ומפרכות במיוחד, עקב חוסר הטכנולוגיה והידע שקיימים כיום.
הדמות של פיליפ הבלש מושלמת ומזכירה דמויות נוספות בז'אנר הבלשות.
פיליפ לא פוחד מכלום. הוא חכם, ציני, בעל חוש הומור, מצחיק, ומשתף את הקורא בכל צעדיו. חבל רק שהוא לא שמע על כך שסיגריות מזיקות לבריאות ובנוסף שאלכוהול מזיק לכבד...
כן כן הוא מעשן המון וגם אוהב לשתות בעיקר וויסקי.
העלילה זורמת, ייחודית, יש לה קצב מרתק, אהבתי את אופן התיאורים המדויקים. למרות שהספר יצא לאור ב-1943, עדיין כיף לקרוא בו גם בשנת 2014.
אני לא יכולה לסיים את סקירתי מבלי להתעכב על עיצוב הכריכה. הצילום שעל עטיפת הספר מסקרן ומעניין. במבט ראשוני של שבריר שנייה, הצילום משדר אוירה קודרת, מזג אויר מעונן משהו, אגם עם נוף הרים ברקע, אך במבט נוסף תגלו בצילום אישה.
ממליצה למי שרוצה לקרוא משהו זריז על הדרך.
אל תשכחו ותזכרו את ראשי התיבות שלי: קנ"ש (קראתי, נהנתי, שכחתי).
תיהנו
לי יניני
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-6 חודשים)
מכיר את הספרים האלה...

קנ"ש- לייק!
לי יניני (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
רץ, נכון זה לא הז'אנר שלך ובשנים האחרונות גם אני כבר לא כ"כ מתקרבת לז'אנר הזה אם יש אני קוראת אם אין אני לא משתגעת... :-)
לי יניני (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
נצחיה אכן כך. תודה
נצחיה (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
לי, כתבת נפלא. והנה, מצאנו ספר שעליו דעותינו אינן חלוקות. תראי איזה יופי.
רץ (לפני 11 שנים ו-3 חודשים)
לי -קראתי נהניתי שכחתי - כמו באתי ראתי ניצחתי - של יוליוס קיסר - אז אני מעדיף אותו, הביקורת שלך עוזרת לי מדי פעם, להחליט על מה לוותר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ