ביקורת ספרותית על ספר האשליות - ספריה לעם #514 מאת פול אוסטר
ספר טוב

---

"רגעי משבר מפיקים מבני האדם חיות כפולה" – קובע בצדק שאטובריאן בספרו "זכרונות מן הקבר ((Memoirs d'outre-tombe. התחברתי מאוד לטענה הזו, הגם שהיא לא נכונה תמיד.
פרופ' דויד זימר הרגיש שחייו הסתיימו. הוא איבד את אשתו ושני בניו בהתרסקות מטוס. הוא לא הצטרף אליהם לטיסה, הסיע אותם לשדה ועוד מיהר כי הם היו כבר באיחור. אז האבל רווי גם ברגשות אשמה נוראיים. זימר ,שחש שאין לו עבור מה לחיות יותר פורש מהוראה בחסות מיליונים שקיבל מהביטוח ומשכר את עצמו לדעת.
סביר להניח שהיה הופך עד מהרה לבר מינן מהרעלת אלכוהול, צער וחוסר תכלית, אך בעת צפייה בסרט תיעודי על הקולנוע האילם, הוא נחשף לאמן מוכשר, מיוחד ומצחיק, שלכאורה נעלם באופן פתאומי בסוף שנות ה-20 ועקבותיו נעלמו. מרגע זה והלאה זימר חי ונושם הקטור מאן. הוא מצליח לשים את ידו על כל קומדיות הסלפסטיק האילמות שהקטור מאן יצר וכותב עליו ספר ראשון ויחיד עד כה, שהוא גם משובח.

עד כאן הנוסחה המוכרת של אוסטר – אדם שמאבד משהו גדול בחיים, זוכה איכשהו בסכום כסף גדול, הפוטר אותו מהצורך לעבוד למחייתו ומאפשר לו להתמסר לחיי בדידות וגילוי עצמי. אדם שיורד למדרגה הנמוכה ביותר וצומח מהמשבר.

יכולת התיאור של אוסטר את הסרטים של מאן פנומנלית. אחרי הכל לא קל להעביר סרט על אווירתו וטעמו במילים. לא קל גם לחשוב על תסריט של סרט סלפסטיק מקורי ואוסטר מצליח בכך בגדול. הכשרון שלו לטוות סיפור תוך שהוא מנתב בין האבחנות הקטנות, הנוגעות לדמיון אנושי, לתחושות שמתעוררות בנו, לפחדים קטנים, למחשבות מהירות – כל אותם הדברים שאנחנו לא נותנים עליהם את הדעת הוא מדהים. מעבר לכך אהבתי מאוד את הקשר שיוצר אוסטר ביין חייו של שאטובריאן לאלה של מאן ולחייו של זימר – המספר. הספר רווי משברים של הסופר עצמו, של הקטור מאן וגיבורות משמעותיות נוספות . כל אחד מהמשברים מהווה נקודת מפנה קיצונית בחייהן של הדמויות.

על מרכיבים רבים מהספר מגיעים לאוסטר חמישה כוכבים זוהרים. עם זאת, יש אבל גדול שמתקרב...המופרכות של יסודות רבים כל כך בעלילה.
החל מהעובדה שאין מצב שסלב(גם אם לא A ליסט) מצליח להיעלם, אך במקביל להישאר במדינתו, להקים משפחה, להמשיך לעשות סרטים על כל המשתמע מכך והמשטרה לא מוצאת אותו ואילו סטודנטית לקולנוע מצליחה לעלות עליו בקלות. והוא רק הוריד את שפמו "הידוע" . אדם שיוצר סרטים "רק לשם עשייתם", משקיע בהם הון תועפות, מגייס שחקנים. לא רק עצם העובדה שלא התגלה עם כל הפרוייקציה הזו לא אמינה, אלא גם התנהגותם של אנשים סביבו. למשל שחקנים שעבדו עבורו בהיותו "נעלם" וברור להם שלעולם לא יתפרסמו... פשע מחריד שמאן מעורב בו לא מתגלה ואף אחד לא מקשר בין רומן שהיה לו עם בריג'יד או'פאלון הנרצחת להיעלמותה והיעלמותו הוא. זה בערך כמו לא לזהות קשר בים סקס להריון. ועוד הרבה מופרכויות כאלה. אפרופו סקס – יש בספר הזה הכי הרבה ארוטיקה שפגשתי עד כה אצל אוסטר וזה היה מאוד נחמד.
נדמה לאורך הקריאה שאוסטר נסחף עם עצמו בסיפורים ולא מצליח לשים סוף לשטף המילים.
לסיכום: ספר שנהניתי ממנו על אף היותו די מופרך לרבות סופו. לא מושלם, אך מומלץ.

» ביקורות נוספות של Pulp_Fiction
» ביקורות נוספות על ספר האשליות - ספריה לעם #514