ביקורת ספרותית על צערו העתיק של הירח - ספריה לעם #769 מאת נעמה דעי
ספר בסדר

---

אני מאוד לא אוהבת לנטוש ספרים באמצע הדרך, גם אם פחות מתחברת אליו. אבל לאחרונה אימצתי לעצמי "כלל השליש" - אני קוראת, לא משנה איך, עד שליש של הספר. אם עדיין לא הצלחתי להתחבר אני עוברת לספר הבא. יש כל כך הרבה ספרים טובים, יש כל כך מעט ספרים שנספיק לקרוא גם אם נקרא כל שבוע ספר אחד שהגעתי למסקנה שחבל לבזבז את הזמן והאנרגיות. אני לא קוראת להם חלילה ספרים לא טובים. כל ספר הוא עולם ומלואו של המחבר, פשוט לדעתי חבל לבזבז את הזמן על משהו שאנחנו פחות מתחברים אליו.
ספציפית כאן הסיפור לא המריא לי. ריבוי הדמויות כבר על ההתחלה היווה אתגר לא פשוט על הקשב שלי, כשאני בכלל לא סובלת מבעיות קשב וריכוז. ראיה של אותה בעיה פרק אחרי פרק על ידי דמות שונה הכבידה עליי מאוד, אם כי הכתיבה מאוד יפה, הסגנון מיוחד והצלחתי לחוש את אופיה של כל דמות.
אולי אחזור לספר כשיהיה לי יותר זמן פנוי וארצה לקרוא משהו קליל ומשעמם.

» ביקורות נוספות של ענתי10
» ביקורות נוספות על צערו העתיק של הירח - ספריה לעם #769