ביקורת ספרותית על צערו העתיק של הירח - ספריה לעם #769 מאת נעמה דעי
הביקורת נכתבה ביום שני, 30 בדצמבר, 2019
ע"י דרור


תחיל מכך שאני מאד אוהב ספרות ישראלית. אני קורא לא מעט ספרים וסוגר לא מעט ספרים לאחר כמה דפים מחוסר עניין ולא פעם מוותר מראש על לא מעט ספרים אופנתיים, לא מתמסר למה שלא מרגיש שאני צריך להתמסר (הכול בעיני כמובן).

השבוע הייתי ביון, חגגנו לאבי שמונים ומצאתי את עצמי בין גלי הים לארוחות לא נגמרות וכמות אוזו נהדר שלעולם לא מתכלה. לפעמים התנועה הזאת שלרגעים מעולים גורמת לך להתמכר לעצמך ולאיטיות שבחיים.

בחופשה זו תכננתי לכתוב הרבה והבאתי איתי לא מעט מטלות כתיבה שלהם התחייבתי. ולבסוף מצאתי את עצמי יושב מול הים קורא ועוד קורא ומביט... ויש כל כך הרבה להביט למרחק. כמו תמיד אני מביא איתי כמה ספרים לחו"ל. קראתי ספר אחד שהיה יופי אבל מהרגע שהתחלתי לקרוא את צערו העתיק של הירח הבנתי שאני קורא משהו אחר. ספרות נוכחת וקיימת שאוחזת היטב. ושוב אני חוזר על כך שלמרות כל הספרים הנכתבים בעולם ואלפי השפות והסגנונות אני מאד אוהב לקרוא ספרות ישראלית שהיא מאד שלנו. הגיבורים גורמים לי להזדהות גדולה יותר, הנופים, התנועה, האווירה, הריח, הטעם. כשסופר ישראלי כותב היטב אני נמס ולא יעזור לספרות היפנית והאיטלקית שאני מכור אליה. ושוב זה רק אני.

לאחרונה גם קראתי לא מעט ספרים ישראלים מצוינים. השופט. גרוסמן החדש להתראות עכו של עלי חילחל המיוחד ועוד. ניסיתי לקרוא עוד כמה ספרים ישראלים שאני ורק אני לא התחברתי. כך ששפה גם צריכה לעטוף את הקורא.

אני כותב וכרגע אני במסע כתיבה מורכב שהוא גם פנימי וגם חיצוני ומילים עושות בי סדרים וסיפור מעולה יכול בהחלט לגרום לי לעוף אבל מה שהכי מרעיד לי את הלב זה סיפור המסופר על פי ליבם של הגיבורים. כנות ועושר לשוני. נעמה דעי (וואלה לא יודע מהי אבל אני כבר מחכה לספר הבא שלה). כתבה סיפור שכולו חמלה ורכות, ביקורת והכלה מצד אחד ומצד שני שזירת סיפור בתוך סיפור ואבחנה מדויקת כירורגית מעולה.

הסופרת מאפשרת לכל גיבור בספר להיות נוכח ולתת לו קול ייחודי. האבחנות העדינות שלה ותשומת הלב לפרטים ולשפה מעורר הערכה. הסופרת מנקה את האבק בעדינות ושולה יהלומים זוהרים. הסיפור בכללי מתהווה כך שיש לו חוט שידרה מעמיק וענפים וצירי זמן שכל אחד מהן שופך אור לליבת הסיפור. ושוב מה שנהדר בעיני בספר זה הוא העומק האינסופי של גוונים ויריעות של צבעים.

הפרק הנכתב על שלום אביו של נושא לפיד הסיפור הוא אחד המקטעים המרשימים רהוטים ומלאי למידה וידע שקראתי...הרבה השפעה של שמעון אדף אמרה הסופרת( מרגישים)

בכלל הספר מעט מתחיל כאילו במגוון רך, תוהה וקצת הססני ונרקם בצורה נהדרת. ספר פשוט מעולה. וזה לא האוזו...
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
נהדר הפרגון שלך לכותבים ישראליים
בת-יה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
נשמע ספר מעניין מאוד. תודה.
אנוק (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
פיוטית ויפה - הביקורת
מושמוש (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
טוב. גם קראתי רק את ההתחלה. לא התרשמתי.
מורי (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
לא אהבתי את ההתחלה ונטשתי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ