ביקורת ספרותית על צערו העתיק של הירח - ספריה לעם #769 מאת נעמה דעי
ספר מעולה

---

בספר ביכורים, וכמו תאנה בשלה המתפקעת מרוב מתיקות ועסיס ככה הכתיבה של דעי. המילים נשפכות ממנה צפופות ונוגעות, וחדרו אל לבי, עטפו את כל כולי בסיפור היפה , המרגש, והכאוב הזה.

אריאל קהן, העומד במרכז הסיפור, הוא נער בן שש עשרה למשפחה דתית לאומית המתגוררת בהתנחלות. אביו שלום קהן הוא רב. אמו רות מורה. יש לו עוד שישה אחים ואחיות. אריאל ממש באמצע. בית שוקק חיים ופעילות. משפחת קהן מאמצת אל חיקה את כל מי שנקרה על דרכה. הבן דוד יותם, שאמו יעל היא אחותה של רות, שניער מעליו את הדת כי כעס על אלוהים או על החיים, לכו תדעו - בחר בביתם של משפחת קהן כביתו. ושי - הנערה החילונית הרוחנית עם קעקוע הפרפר על עורפה גם מצאה את מקומה ביניהם. כי ככה הם הקהנים. כל אחד ימצא את מקומו שם.

אריאל, נער יפה תואר , גבוה כמו כל אחיו, עם עיניים כחולות כשתי בריכות הוא נער שעושה הרבה כאב ראש למוריו. הוא נער וכחן, אבל לא לשם הווכחנות , כי אם לשם ההתפלפלות. הוא חודר לעומקן של סוגיות, שואל שאלות קשות ולא מפחד לעבוד קשה כדי למצוא את התשובות. והן בדרך כלל שם- בראשו. הוא חד מחשבה ומאוד ורבלי. לכן השבר כה גדול כשבערב שבת חורפי אריאל עולה על האופנוע של בן דודו יותם, נופל ממנו, ומתרסק על הכביש ונפצע קשה בראשו. הפציעה נוטלת מאריאל את יכולת הדיבור. הנער שהמילים היו לו כלי, שהילכו קסם על אנשים, צריך עכשיו לחפש אותן, וגם אם מחשבתו נשארה כשהיתה- המילים שתיווכו בינו לעולם - נעדרו. "כאילו המכונה המקולקלת ההיא גנבה אותו והשאירה רק צל". (עמ' 130)

הסיפור מתפרש על פרק זמן של שנה, ומסופר מפי כמה דמויות, כשכל דמות מספרת את הסיפור מנקודת מבט שונה, אבל תוך כדי מביאה גם את הסיפור שלה ביחס למשפחה, ובכלל.

צער מול שמחה, דתיות מול חילוניות, שפה תנכית אל מול שפה ארצית, ועוד ניגודים שמסתובבים בסיפור בהרמוניה מושלמת, ומראים לקורא שלפעמים ניגודים כאלו מתגבשים ליצירה אחת עגולה, מלאה, ומושלמת.
אהבתי את הכתיבה של דעי, שנגעה בנושאים לא קלים, אבל ידעה לשמור על מינון מדויק מבלי לגלוש . ואיך אפשר שלא להתאהב כשקוראים מילים כמו אלו:
"מה הגלים רוצים? רק לנוח, לשים ראש על החול... ותראי, כל הזמן מושכים אותם חזרה פנימה לים, מסכנים." ( עמ' 258 )

נעמה דעי, אני בטוחה שעוד נשמע את השם הזה.
רוצו לקרוא, כדאי לכם.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על צערו העתיק של הירח - ספריה לעם #769