עיקר העלילה בישוב דתי ליד ירושלים.
יעל ורותי הן אחיות. רותי קהן ובעלה הרב שלום הנוקשה הם הורים לשמונה בהם מרים הבכורה, איתמר ואריאל. ליעל הנדלר בן יחיד, יותם, שאיבד את אביו כילד. היא נישאה שוב והוא גדל להיות משולח רסן ופרוע. בערב שבת הגורלי שריסק את חייהם השתכר עד אבדן הכרה, אריאל הוזעק ונחפז על אופנוע לחפש עזרה לבן דודתו, נפצע קשה בתאונה ונותר שבור בגוף ונפש. יכולת הדיבור שלו נפגעה קשה ומסוגל לבטא מילים בודדות וקטעי משפטים.
הוא מאושפז תקופה ארוכה והספר נסוב סביב תחושות כאב, כעס ואשמה של קרוביו, היחסים בין ילדי המשפחה להוריהם, יותם המפנה כתף קרה וחבריהם ביישוב הקטן. אין סודות וכולם מכירים את כולם. בשלב מסויים עזב יותם את ביתו בזעם מסיבותיו ועבר לדודו ודודתו. הוא מתקבל ברצון אך שלום מבהיר לו כשהוא מדבר על עזיבה-אם תלך אל תחזור אלא כאורח. משפחה אינה רק מיטה וארוחות אלא מחוייבות. ערכים. לא סתם, אליבא ד'שלום.
אריאל שב הביתה במצב טוב יותר אך עם בעיה רפואית אחרת היכולה לסכן אותו והוא מתגרה בגורל לעתים.
בסיום מרים יוצאת לדייט וחושפת את כאבה ובשובה הביתה מוצאת את אריאל במצב מסוכן והוא מצפצף.
יש גם הבדלי חשיבה בין דורות. אמא של יעל ורותי, שולה, שייכת לדור שלא מבין את 'ההורים של היום' המפנקים את ילדיהם (דור נכדיה) ומתייחסים אליהם בכפפות משי, כל קריזה שלהם נענית והם 'כמו מלכת אנגליה'. צמודים לסלולרי שלהם כל היום ואי אפשר לדבר איתם. זה דור שונה, זה, לא מה שהיינו שידענו לחנך והצבנו גבולות.
צריך להודות שהספר שונה מבחינת כתיבתו והעולם שהוא מביא, אך לסגנונו לא ממש התחברתי. מעבר לניואנסים ומונחים לא לגמרי מוכרים היו מעברים מהירים ויותר מדי דמויות בעיקר בהתחלה עד בלבול-ילדיהם וכלתם של רותי ושלום; בעליה של יעל- זה שמת וזה שחי; אבישג, שי ושפיצר שיש להם קשר לילדי המשפחה ועוד דמויות בישוב. לעתים התקשיתי לעקוב ולא הייתי בטוח שאסיים אותו.

עיקר העלילה בישוב דתי ליד ירושלים.
יעל ורותי הן אחיות. רותי קהן ובעלה הרב שלום הנוקשה הם הורים לשמונה בהם מרים הבכורה, איתמר ואריאל. ליעל הנדלר בן יחיד, יותם, שאיבד את אביו כילד. היא נישאה שוב והוא גדל להיות משולח רסן ופרוע. בערב שבת הגורלי שריסק את חייהם השתכר עד אבדן הכרה, אריאל הוזעק ונחפז על אופנוע לחפש עזרה לבן דודתו, נפצע קשה בתאונה ונותר שבור בגוף ונפש. יכולת הדיבור שלו נפגעה קשה ומסוגל לבטא מילים בודדות וקטעי משפטים.
הוא מאושפז תקופה ארוכה והספר נסוב סביב תחושות כאב, כעס ואשמה של קרוביו, היחסים בין ילדי המשפחה להוריהם, יותם המפנה כתף קרה וחבריהם ביישוב הקטן. אין סודות וכולם מכירים את כולם. בשלב מסויים עזב יותם את ביתו בזעם מסיבותיו ועבר לדודו ודודתו. הוא מתקבל ברצון אך שלום מבהיר לו כשהוא מדבר על עזיבה-אם תלך אל תחזור אלא כאורח. משפחה אינה רק מיטה וארוחות אלא מחוייבות. ערכים. לא סתם, אליבא ד'שלום.
אריאל שב הביתה במצב טוב יותר אך עם בעיה רפואית אחרת היכולה לסכן אותו והוא מתגרה בגורל לעתים.
בסיום מרים יוצאת לדייט וחושפת את כאבה ובשובה הביתה מוצאת את אריאל במצב מסוכן והוא מצפצף.
יש גם הבדלי חשיבה בין דורות. אמא של יעל ורותי, שולה, שייכת לדור שלא מבין את 'ההורים של היום' המפנקים את ילדיהם (דור נכדיה) ומתייחסים אליהם בכפפות משי, כל קריזה שלהם נענית והם 'כמו מלכת אנגליה'. צמודים לסלולרי שלהם כל היום ואי אפשר לדבר איתם. זה דור שונה, זה, לא מה שהיינו שידענו לחנך והצבנו גבולות.
צריך להודות שהספר שונה מבחינת כתיבתו והעולם שהוא מביא, אך לסגנונו לא ממש התחברתי. מעבר לניואנסים ומונחים לא לגמרי מוכרים היו מעברים מהירים ויותר מדי דמויות בעיקר בהתחלה עד בלבול-ילדיהם וכלתם של רותי ושלום; בעליה של יעל- זה שמת וזה שחי; אבישג, שי ושפיצר שיש להם קשר לילדי המשפחה ועוד דמויות בישוב. לעתים התקשיתי לעקוב ולא הייתי בטוח שאסיים אותו.