ביקורת ספרותית על צערו העתיק של הירח - ספריה לעם #769 מאת נעמה דעי
ספר מעולה

---

בליל שבת בישוב דתי בשומרון נפגע קשה בראשו בן 16 בתאונה.
ספר ישראלי ריאליסטי על התמודדות עם אסון זה פחות או יותר הדבר האחרון שהייתי צריך בסוף שנת 2020. תנו לי לברוח ולו לדקה מכאן – לטייל בעולם או בעולמות בדויים, אבל רציתי להוסיף ספר ישראלי לרפרטואר השנתי ובעדיפות של כותבת והשם היפה עם העטיפה המושכת וכנראה המלצה שראיתי איכשהו עשו את שלהם.


הספר מתעסק בעולם שכמעט ולא רואים – אנו שומעים על ההרוגים אבל כמעט ולא על ההדף שנוצר מהפצועים על מה שקורה להם , למשפחותיהם לחברים.
הספר כתוב בפרקים קצרים כל אחד במבע מתחלף – רובם בגוף שלישי. כל מבע מאיר זווית אחרת של המשפחה וסובביה , מאיר מעט את הנער שהיה ואת הנער שישנו.
זה נשמע ספר כבד אבל הוא לא . הוא מלא בחיים ובניצוצות של תקווה.
נעמה דעי כתבה רומן ביכורים יפיפה נטול קישוטים כמעט . כתיבה נקייה עדינה שנוגעת בלב בלי לנסות לייפות בלי לסחוט את בלוטות הדמע . אלו החיים תתמודדו.

הקורונה אפשרה לי לקרוא יותר בשנה האחרונה , זה אחד הספרים הטובים שקראתי שנה שעברה ( בשלישיה ) בטוח אחד הטובים בישראלים בשנים האחרונות ובמיוחד כשמדובר בספר ביכורים.
אני מצפה לראות אילו עוד ספרים יצאו מבין ידיה.

» ביקורות נוספות של cujo
» ביקורות נוספות על צערו העתיק של הירח - ספריה לעם #769