ואלרי פרין

ואלרי פרין

סופרת


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (85):
רוצה לקרוא, ספרים שאהבתי, בקרוב אצלי..., רשימת הקריאה הבלתי נגמרת שלי... (מזל שלספרים יש סבלנות וחיי מדף נצחיים!) :-), ספרים שאני רוצה לקרוא- מתעדכנת כל כמה זמן, כתבתי עליהם ביקורת., לקרוא מתישהו, ספרים שאני רוצה לקרוא..., רשימה, אלי קריאה, ספרים שאהבתי, תמר מהגולן, ברשימה לקרוא, ספרים שקראתי, נקראו לאחרונה , קראתי ונהנתי , ספרים שקראתי לאחרונה, יצירת מופת, רוצה לקרוא, עוד ...
1.
להחליף את המים של הפרחים הוא ספר צובט לב ושובה לב, אשר שהה שבועות ארוכים ברשימות רבי המכר בצרפת, זכה לשבחי הביקורת ולאהדת הקוראים. ואלרי פרין, מהסופרות האהובות בצרפת, תסחוף בספרה גם את הקוראים בישראל. להחליף את המים של הפרחים מספר את סיפורן של שתי דמויות – ויולט, שומרת בבית קברות קטן בחבל בורגון שבצרפת, וז'וליאן, גבר צעיר המידפק על דלתה יום אחד, ובפיו בקשה יוצאת דופן: להניח את כד האפר של אמו האהובה על קברו של המאהב שלה, גבר שעל קיומו לא ידע עד למותה. ההחלטה לעזור לז'וליאן מטלטלת את חייה של ויולט. עד כה היא הצליחה לחיות בשלום עם הכפילוּת שחייה זימנו לה: בקדמת הבית – היא מטפחת באהבה את גינת הפרחים שלה. הדלת האחורית, של אותו בית ממש, מובילה למקום העבודה שלה, המקום שבו מניחים פרחים שכבר נקטפו. עכשיו יהיה עליה לחבר בין שני העולמות, החיים והמתים, אלה שהיו ואלה שעתידים אולי עוד לפרוח. להחליף את המים של הפרחים הוא ספר מענג שכולו שיר הלל לדברים הקטנים והפשוטים בחיים, שהם גם הדברים החשובים בהם. ויולט מגלה, יחד עם הקוראים המלווים אותה במסעה, שגם בכאב יש הבהוב של אושר, שגם בעצב יש התרגשות, שעדיין יש סיבה לקום בכל בוקר ולהריח את ריחם של הפרחים....

2.
ז'וסטין נולדה בעיירה קטנה בבורגון. היא רק בת 21, ואין לה כוונות לעזוב. הרי יש לה עבודה: סניטרית בבית אבות צנוע בעיירה. היא יודעת שאחרים אולי ירימו גבה. מה לבחורה צעירה ולבית אבות? מדוע אינה רוצה לברוח משם אל העיר הגדולה כמו יתר בני גילה? מדוע היא מסתפקת בקשרים מזדמנים כמו עם זה שהיא לא זוכרת איך קוראים לו? אבל ז'וסטין אוהבת את עבודתה ואת הזקנים העזובים שאיש אינו מגיע לבקר. אט-אט נרקמים יחסים מיוחדים בינה לבין דיירי בית האבות. הם פותחים בפניה את לבם, והיא כותבת את סיפוריהם. ברגעים קשים, כשהאופק מאפיר, היא קוראת להם מזיכרונותיהם שלהם ומשיבה אותם לרגעי האושר שחוו אי אז. רק על עצמה ז'וסטין אינה יודעת דבר. סבה וסבתה מסרבים לספר לה על עברם או על התאונה המחרידה שבה איבדו את שני בניהם. מה קרה שם? ז'וסטין כבר ויתרה, אז מה אם לא תדע, אבל דווקא אלן, קשישה דמנטית מבית האבות, יודעת לספר סיפור שיאיר את חייהן של השתיים באור חדש. האישה עם המזוודה הכחולה הוא רומן הביכורים המצליח של ואלרי פרין, מחברת רב המכר להחליף את המים של הפרחים שזכה להצלחה מסחררת בצרפת, תורגם לשפות רבות והפך אותה לאחת הסופרות האהובות במדינה. בכישרון יוצא דופן ובאהבה גדולה לדמויות שהיא בוראת, משרטטת פרין סיפור שיש בו אהבה וגעגועים, זיכרון ושכחה, וסוף שהוא שכולו התחלה ותקווה....

3.
הם היו חברי ילדות קרובים, הם נשבעו לעזוב יחד את הכפר הקטן שגדלו בו, הם רצו לכבוש את העולם. ואלרי פרין, מחברת רב המכר העולמי להחליף את המים של הפרחים, שבה בספר חדש וסוחף על הבחירות הגדולות והקטנות המשרטטות את חיינו. השנה היא 1986. נינה, אטיין ואדריאן נפגשים בבית הספר ומתקרבים זה לזה מיד. סוג מסוים של יתמות מלווה אותם וחלום אחד משותף לשלושתם: יום יבוא והם יעזבו את הכפר הקטן והעלוב שהם חיים בו ויגיעו לפריז. יחד. השנה היא 2017. בכפר הנידח בו גדלו שלושת החברים, מתגלה לפתע מכונית ישנה, שקועה במימי האגם. בתוכה – שרידי גופה. וירז'יני, עיתונאית מקומית, נזכרת מיד במקרה שהסעיר את תושבי המקום לפני שנים רבות: נערה צעירה נעלמה ולא נמצאה מעולם. האם ייתכן שזהו סופה העגום של התעלומה? וירז'יני מסקרת את המקרה תוך שהיא בוחנת גם את החברות המשולשת ההיא, ובודקת מה אירע לשלושה מאז, ומדוע הקשר ביניהם נגדע ונותק. שלושה הוא סיפור התבגרות שכולו פרצי כאב ואהבה, שזורים באומץ שקיים רק בשנות הנעורים ובהתפכחות שבאה עם הגיל. זהו ספר המביט לאחור בהבנה וברוך, ומתוך קבלת האמת הפשוטה תמיד: הזמן הוא לעולם סוכן של שינוי. שלושה הוא ספרה החדש של ואלרי פרין, הכתוב בכישרונה הייחודי, שקנה לה מיליוני קוראים נאמנים ברחבי העולם....

4.
*3 ספרים במארז* יקירי המנוול בעיצומו של גל המי־טו, אוסקר - סופר צרפתי מוכר - מעלה בעמוד האינסטגרם שלו פוסט מיזוגיני על השחקנית המהוללת רבּקה: לדבריו, בצעירותה העניקה לנערים רבים את העונג של הפיתוי הנשי הנשגב, ועתה לא די בכך שלטעמו היא נראית כמו צפרדע קמוטה - היא גם מהווה מקור השראה לפמיניסטיות צעירות. רבקה אינה נשארת חייבת, ובמייל תשובה משגרת אותו לאלף עזאזל. כשאוסקר מתנצל ומזכיר לה שהוא האח הקטן של חברת ילדות שלה, רבקה לא מתרצה אבל סקרנותה מתעוררת, והשניים ממשיכים להתכתב. בינתיים זוֹאֵה, בלוגרית פמיניסטית מרובת עוקבים והיחצנית לשעבר בהוצאה לאור שבה מתפרסמים ספריו של אוסקר, מאשימה אותו בפומבי במסכת של הטרדות מיניות. כשפורצת מגפת הקורונה והם נותרים ספונים במקומם, התכתובת הערה שהם מנהלים משמשת זירה לעיבוד התהליכים שעוברים עליהם ועל העולם, הנוגעים למדיות חברתיות, מגדר, מעמד, סמים, כוח וכסף. החמלה שמפציעה מתוכם והשינויים שמתחוללים אצלם מצליחים להפתיע גם אותם. וירז'יני דֵפַּנט, הידועה בשמה הספרותי דפנט, היא כותבת ויוצרת קולנוע מסחררת, חתרנית וייחודית המיטיבה ללכוד את רוח הזמן. מ'הילדה הרעה' של הספרות הצרפתית הפכה עם השנים לסופרת מרכזית ומוערכת בשדה הספרות העולמי. ספריה זיכו אותה בשורת פרסים יוקרתיים ותורגמו ליותר משלושים שפות. הכרך הראשון מתוך הטרילוגיה “סיפורו של וֶרנוֹן סוּבּוּטֶקס“ פרי עטה ראה אף הוא אור בסדרה זו. “כובש, מבריק... מעלה בחריפות ובאהדה שאלות נוקבות על עולמנו העכשווי לצד סוגיות אינטימיות יותר. “ Telerama “במפגן של כישרון וטביעת עין מרהיבים, וירז׳יני דפנט לוכדת את הפצעים של החברה בת־זמננו ואורגת קומדיה אנושית רחבת ממדים.“ L’Express  “רומן מזהיר ומשופע ברוֹך.“ Le Monde  למחרת היום למחרת היום התקבל בצרפת באהבה עצומה. ספרה כובש הלב של מליסה דה קוסטה נמכר בכחצי מיליון עותקים, כיכב חודשים ארוכים ברשימות רבי־המכר, והפך אותה לאחת הסופרות המצליחות במולדתה. זהו ספרה הראשון המתורגם לעברית.  בכפר נידח, בבית שכור ועלוב למראה, אָמַנד מנסה לאסוף את השברים. אבל איך אפשר לעשות זאת כשהתריסים מוגפים, החשכה עוטפת, והיחידים שמארחים לה לחברה הם הזיכרונות: מבעלה, אהוב לבה, שמת במפתיע, ואיתו החלומות על המשפחה שכמעט הקימו.  השבועות חולפים וגם החודשים. אור קלוש חודר אט־אט פנימה, ואמנד מעיזה להביט סביב. בבית הישן שבו היא מתגוררת, היא מוצאת זיכרונות של אישה אחרת: יומני גינון מפורטים, בכתב ידה המסודר של מדאם אוג, הדיירת הקודמת. אמנד קוראת בהם ומקנאת בתשוקה העולה מבין הדפים. מה לה ולגידול גינה, מה לה ולחיים בכלל.  אבל כשאמנד מגלה שגם מדאם אוג איבדה את אהובה, והגינון היה מה שהציל אותה מתהומות שיברון הלב, היא מחליטה לנסות. היא יוצאת אל הגן המתואר במחברות, זה שפעם פרח ופרחיו הפיצו ריח משכר, ועתה הוא נטוש ועזוב. ושם, בחיבור המחזורי לטבע, היא מגלה את עצמה שוב, את המגע הבלתי אמצעי עם האדמה, את הכוח ללבלב מחדש. כל מחר מביא איתו הבטחה חדשה, ועתיד שיש בו משמעות. למחרת היום הוא הזמנה לחיות בעיניים פקוחות, לעורר את החושים, לטלטל את הלב. זהו שיר הלל יפהפה לטבע עשיר ופראי, שיש לו סגולות ריפוי ויכולת פלאית לפייס אותנו עם החיים, אלה שהיו ואלה שעוד נותרו לנו. האישה עם המזוודה הכחולה ז'וסטין נולדה בעיירה קטנה בבורגון. היא רק בת 21, ואין לה כוונות לעזוב. הרי יש לה עבודה: סניטרית בבית אבות צנוע בעיירה. היא יודעת שאחרים אולי ירימו גבה. מה לבחורה צעירה ולבית אבות? מדוע אינה רוצה לברוח משם אל העיר הגדולה כמו יתר בני גילה? מדוע היא מסתפקת בקשרים מזדמנים כמו עם זה שהיא לא זוכרת איך קוראים לו?  אבל ז'וסטין אוהבת את עבודתה ואת הזקנים העזובים שאיש אינו מגיע לבקר. אט-אט נרקמים יחסים מיוחדים בינה לבין דיירי בית האבות. הם פותחים בפניה את לבם, והיא כותבת את סיפוריהם. ברגעים קשים, כשהאופק מאפיר, היא קוראת להם מזיכרונותיהם שלהם ומשיבה אותם לרגעי האושר שחוו אי אז.  רק על עצמה ז'וסטין אינה יודעת דבר. סבה וסבתה מסרבים לספר לה על עברם או על התאונה המחרידה שבה איבדו את שני בניהם. מה קרה שם? ז'וסטין כבר ויתרה, אז מה אם לא תדע, אבל דווקא אלן, קשישה דמנטית מבית האבות, יודעת לספר סיפור שיאיר את חייהן של השתיים באור חדש. האישה עם המזוודה הכחולה הוא רומן הביכורים המצליח של ואלרי פרין, מחברת רב המכר להחליף את המים של הפרחים שזכה להצלחה מסחררת בצרפת, תורגם לשפות רבות והפך אותה לאחת הסופרות האהובות במדינה. בכישרון יוצא דופן ובאהבה גדולה לדמויות שהיא בוראת, משרטטת פרין סיפור שיש בו אהבה וגעגועים, זיכרון ושכחה, וסוף שהוא שכולו התחלה ותקווה....


הספר שייך לעשרות ספרים שפורסמו בשנים האחרונות, הכתובים באותה תבנית. סיפור משפחתי ,יש בו סוד , יש רוקה כרונית, הגבר המופיע הוא בדרך כלל נירא... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
כריכת הספר עדינה מאד ובצבע תכלת כמו הים והשמיים. בשנת 1987 נפגשים בתחילת שנת הלימודים בכפר לה קומל בצרפת שלש ילדים: נינה, אטיין ואדריאן. שלש... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
נולדתי וגדלתי בירושלים, ולכן הדימוי של בית קברות בעיני הוא הדימוי הירושלמי של ההר הגדול והמתנשא באימה על כל הנוסעים העולים לירושלים בכבי... המשך לקרוא
12 אהבו · אהבתי · הגב
לצערי אין שום קשר בין הכתיבה המענינת והנהדרת של הספר "להחליף את המים של הפרחים" לבין הספר הזה. הוא ארוך ומשעמם. הפסקתי לקרוא לאחר השליש הרא... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
ויולט היא שומרת בית קברות. היא עוד מעט בת 50, היא חיה לבדה בבית בקצה בית הקברות שלה. היא מטפחת גינת ירק חביבה ומשמשת כמעין פסיכולוגית לכל מי ... המשך לקרוא
13 אהבו · אהבתי · הגב
גיליתי את הסופרת ואלרי פרין בשלושה ספרים נהדרים שכתבה, להחליף את המים של הפרחים, שלושה והאישה עם המזוודה הכחולה. כל סיפור הוא עולם ומלואו ... המשך לקרוא
3 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ