ביקורת ספרותית על הדרך הצרה אל הצפון העמוק מאת ריצ'רד פלנגן
ספר טוב

---

אני מודה שאני לא היה לי בכלל בכלל מודעות על מה שמסופר פה בספר. הסיפור החשוב שיש פה זה על מלחמת העולם השניה על האוסטרלים שהיפנים לקחו אותם שבויים והעבידו אותם בשביל שיבנו מסילת רכבת מבורמה לתאילנד. הסיפורים שיש שם זה הכל אמיתי לפי מה שאמר לי קליינט אחד שדיברתי איתו ושהוא גדל באוסטרליה.

הוא מספר בספר על קבוצה של אנשים שהיו בהתחלה של המלחמה באיזור שלנו יעני במצרים ופה ובסוריה ואחר כך לקחו אותם למקומות אחרים ובסוף הגיעו להיות שבויים אצל היפנים. אחד מהם זה רופא והוא הגיבור הראשי של הסיפור הזה והוא גם נהיה המנהיג שלהם שמה בשבי. והיפנים מתנהגים איתם ככה שהרוב מאלה שהגיעו לשמה לא יחזרו יעני ימותו מהעבודה שגם לא היה להם אוכל כמעט וגם היו מתייחסים אליהם עם מכות וגם אפילו שחולים קשה ושיש שמה כל המחלות שכבר אין אצלנו אז היו מכריחים אותם לעבוד.

הוא כותב את הספר ממש טוב שהוא גם מספר על היפנים ונכנס בראש שלהם אז אתה רואה מזה שמה שאתה מחשיב בתור אכזריות בגלל שאתה גדלת פה זה לא חייב להיות ככה. אתה קולט שהם עושים את מה שעושים לפי התרבות שלהם ולפי מה שהם מחשיבים בתור כבוד והרבה פעמים אתה קולט שגם מה שהם עושים אחד לשני אפילו אם הוא יפני אז בעיניים שלך זה אכזריות.

אני חושב שהוא כתב את זה ככה שהוא חשב על אלה שיקראו שיצליחו לקרוא את זה ובשביל זה הוא ערבב בפנים גם סיפור של אהבה. אני חושב הוא עשה את זה בשביל שיהיה לך קצת אפשרות לנשום בתוך הזוועות שהוא מספר אז הוא עשה פרקים קצרים והוא מזיז אותך ממקום למקום ככה שאתה יכול להתארגן על עצמך בין לבין.

רק הסוף אני לא אהבתי אותו בגלל שלפי דעתי היה צריך לחתוך ממנו קצת. הוא מספר בסוף על מה שנהיה עם האנשים שנשארו משם גם היפנים וגם האוסטרלים. אם היה עושה את זה קצר זה היה מאה אחוז לפי דעתי אבל הוא הגזים קצת עם זה. לא נורא. בכל זאת אני חושב שטוב שאנשים יקראו את זה וידעו. מקסימום אפשר קצת לקפוץ על כמה עמודים שאתם מגיעים לסוף.

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על הדרך הצרה אל הצפון העמוק