ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שני, 28 במרץ, 2022
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
#
חוק, את זה כולם יודעים, נועד להסדיר את החיים בחברה. בחברה מסויימת ידו של גנב שנתפס תיכרת. בעת העתיקה, אנס שנתפס חוייב לשאת לאישה את הסחורה שפגם (ובשני המקרים קראו לזה "צדק"...)
מוסר, מאידך, הוא עניין שונה. הוא בא להסדיר את החלקים שהחוק לא יכול להסדיר, ובחברות מסויימות כוחו עולה על כוחו של החוק. אני חושבת שהספר הזה עוסק במוסר. הוא בוחן מה קורה כאשר אנשים נתקלים באנשים עם מוסר שונה בתכלית מהמוסר שלהם. האם אפשר לישב את הסתירה? האם המוסר של האחד מנצח את זה של האחר?
בסיפור מצמרר מתאר פלניגן בכישרון רב אפיזודה לא מפורסמת במיוחד ממלחמת העולם השנייה. אדם קרוב אצל עצמו (ואצל מלחמותיו) ויש לנו די הרבה ידע על חלק מסויים מהמלחמה הזו, שקרה באירופה. על המלחמה באסיה ידעתי מעט ועל האירוע עליו כותב פלניגן ידעתי שום דבר. אלף שבויי מלחמה אוסטרלים (המבצע כלל גם עובדי כפייה אסייתים ושבויים מארצות אחרות) אולצו לבנות מסילת ברזל מתאילנד לבורמה. התווי היה קשה ומסובך – ג'ונגל, סלעים, נהרות. היפנים ניסו על שבויי המלחמה את ניסוי החמור: קיצצו עוד ועוד ממזונם, העלו עוד ועוד את נורמות העבודה, לא נתנו להם כלי עבודה, הקטינו עוד ועוד את המנוחה, לא איפשרו החלמה ממחלות ובאופן כללי ניהלו כלכלה ללא הפסדים. עד שהחמור מת.
חלק מהשבויים תיעדו בציורים את אימי תקופת השבי. הציורים מוצגים בשלושה מוזיאונים שהוקמו למטרה זו. אני לא רוצה להיות צינית, אבל המין האנושי טוב בתיעוד והנצחה כמו שהוא גרוע במניעת אירועים הראויים להנצחה. יופי לאמנות, גרוע לאלה שאיתרע מזלם להיות בין המונצחים.
לפי המוסר היפני הם למעשה עושים טובה לשבויים. מי שנתן לעצמו ליפול בשבי בחיים, כבודו רמוס וידוע שעם כבוד שהושפל טוב מותו של אדם מחייו. אם השבויים יבצעו את רצונו של הקיסר ויבנו את מסילת הברזל, חלק מהבושה תימחק, חלק מהכבוד יחזור. האוסטרלים, בעלי מוסר שונה בתכלית, צופפו שורות וניסו לשרוד תוך כדי עזרה לחלשים ולחולים, שהם פרטים חסרי ערך בעיני היפנים, כי הם לא מועילים למטרה. והמכות? האוסטרלים כמובן מתייחסים אל מכיהם כאל מתעללים סדיסטים. יש בספר כמה תיאורים קשים מאד לקריאה. היפנים, מהצד השני, לא מבינים את תגובת האוסטרלים. הם עצמם מצפים למכות מהבכירים מהם, מחונכים לקבל מכות והשפלה על כל טעות קטנה, אפילו אם לא טעו והבכיר סתם במצב רוח להכות ולהשפיל.
החלק האחרון של הספר, העוסק ב"מה קרה להם אחר כך", מדגיש, לדעתי, את נושא המוסר השונה של שני הצדדים, שלקחו חלק, שלא מרצונם, בפעילות הנוראה של השבי-עבדות-השפלה-מוות.
הכתיבה המעולה, (הספר זכה במאן-בוקר ב-2014) ממחישה את הסיפור ולא מאפשרת להסיט מבט או לחשוב על משהו אחר. לפעמים חשבתי שלאור הסיפור המבעית, אולי עדיפה כתיבה פחות טובה, שתקל קצת על הקורא המטולטל. קשה היה לי לקרוא את זה ולא הצלחתי להבין איך אפשר לשרוד דבר כזה. אני די בטוחה שלכתוב את זה גרם לסופר מצוקה קשה, לכל הפחות. קשה וכואב להתבונן בראי ולהגיד – אלה אחי, בני האדם, איתם אני חולקת קצת יותר מ 97% מה- DNA שלי.
44 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אַבְרָשׁ אֲמִירִי כל מה שאמרתי בתחילת הדיון הזה - שגלש למחוזות מעניינים מאד לדעתי
הוא שהופתעתי מהעובדה שלדעתך ועדת פרס כלשהי יכולה לסמן ספר כטוב או רע. לגבי כל השאר - מסכימה איתך. גם לדעתי אין בחירה או הנאה מספר כלשהו מסמנת משהו על מידותיו או יכולותיו של הקורא, וגם אני לא אקל ראש בשניות או יותר של הנאה שאפשר להפיק מספר טוב. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
יעל, תנוח דעתך.
מהמעט שכבר כתבתי בסימניה, מאמין שדי ברור שלא רק ספרים זוכי פרס מאן בוקר מביאים אותי להרהר אחר מידותיהם, אם כי לא בהם נדברנו כאן.
ובכל זאת, על מנת להעמיד דברים על דיוקם; אני קצת פחות נחרץ מכפי שעשוי להשתמע מדברייך. אף וועדת פרס אינה מוקצה לפי ראות עיניי, וספר שעשוי למשוך את ליבי, אפשר בהחלט שאחליט לקרוא בו למרות ההסתייגות הראשונית. כל דרך לבחירת ספרים היא לגיטימית בעיניי ואפילו בחירה באקראי, כל עוד היא לא מערבת קביעות אבסולוטיות שקושרות בין איכות הספר ובין מידותיו התרומיות של הקורא (והפחותות של כל היתר, כמובן). אמנם רשימת ספרים איכותית לא מוסיפה שנייה לחיים, אבל ספר טוב דווקא מוסיף עליהם כמה שניות של הנאה, ואל תהיינה אותן שניות קלות בעינייך. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
אני לא מתווכחת עם שיטות לבחירת ספרים. השיטה שלי היא מקריות - אני קוראת מה שנמצא בקרבתי, מקסימום נוטשת מה שלא מוצא חן בעיני. קוראים אנינים ממני בוחרים לפי סופר, ארץ מוצא, פרסים, המלצות מעיתונים, מבקרים מפורסמים ועוד. מה שהתייחסתי אליו הוא בחירת ועדת פרס כלשהי והגדרתה כמוקצה. כל ועדות הפרס חוטאות בפוליטיקה של כוח. אני לא אדיר פרס זה או אחר, אם כי פרס ספרותי אינו מרשים אותי בהכרח. מצד שני - בחרת להגדיר ועדת פרס מסויימת כמוקצה - גם זו שיטה לבחירת ספרים. אף אחד לא חי לנצח. מצד שני גם רשימת ספרים "איכותית" כמקובל לא תוסיף ולו שנייה לחיים. הפילוסופייה שלי גורסת לחיות הכי טוב שאפשר (בהתאם להגדרה אישית) ולהמעיט בהצהרות-כוונות שממילא אי אפשר לקיים. אבל אתה לא אני וזכותך לבחור בהצדקה לבחירותיך אינה נופלת מזכותי. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
יעל, ועדות פרס, וועדות בכלל,
נתונות לשיקולים זרים על פי רוב, אלא שביניהן יש גם שעשו אותם לחזות הכל או שלכל הפחות מעניקות להם משקל מכריע בתהליך קבלת ההחלטות.
אינני יודע מי הם אותם קוראים שבוחרים את ספריהם על פי אורכם ומחשבים את קיצם, אבל בבואי לקרוא ספר, לא אלה השיקולים שמונחים על הכף לפניי, כי אם השאיפה להפיק מהקריאה הנאה או תועלת כלשהי ממין אחר. מרשימות הקריאה שלי אני נוהג להדיר את הספרים שלהערכתי צפויים להפר את אותו תנאי יסודי. עם זאת, אני לא מאמין שניתן להתעלם כליל ממימד הזמן, מאחר והאדם נתון לגחמותיו, על אפו ועל חמתו. ההנאה מקריאת ספר גם היא בתורה כפופה לאילוצי זמן מסוימים כמתבקש; הוא הזמן שבו אנו ממשיכים להתקיים, והוא בהכרח שארית חייו של אדם. זוהי עובדה פיסיקלית שאינה תלויה בקורא, ותוסיף להיות גם מבלי שישנן לעצמו "ממנטו מורי" יום ביומו. אולי ישנם יצורים בני-בלי-שם בעולמנו שיד הזמן אינה יכולה להם וחייהם הם הווה מתמשך לאין קץ, אבל יקשה עלי מאד להתייחס אליהם בהיעדר מידע נוסף על מוצאותיהם. לכן, כפי שאני רואה את הדברים, העדפתו של פלוני לחוות קריאה מהנה, כמוה כהעדפתו להעביר את זמן הקריאה בנעימים. אלה הם למעשה שני ניסוחים שקולים, משום שהראשון מקפל בו במובלע את מה שנאמר מפורשות בשני, דהיינו - זמן הקריאה. לעניין הבחירות שאני עושה; אם בדוחק נאלצתי להמר, אעדיף להגדיל את סיכויי הזכייה שלי כל כמה שאפשר, וכשזה מגיע לספרים אפילו מעשה רמייה יפה בעיניי. אנסה להסביר. צמצום רשימות הקריאה שלי הוא בעצם מעין נסיון (יש שיאמרו נואש) להקטין את המרחב מתוכו אני דוגם את הספרים לקריאה, מצד הכמות ובעיקר - מצד האיכות. הדבר דומה להטלת מטבע לא הוגן, כשהסיכוי לחווית קריאה מהנה גדול מהסיכוי לחווית קריאה מאכזבת. למעשה, מספיק לגרוע ספרים מאכזבים בפוטנציה מהרשימה כדי להגדיל את הסיכוי לקריאה מהנה, וזאת גם מבלי להוסיף לה ספרים שמבטיחים חווית קריאה נעימה. כך, גם אדם בעל יכולת חיזוי בינונית לגבי טיב האינטראקציה בינו ובין הספר, יבטיח לעצמו יתרון אם ינקוט גישה דומה. בחירת ספרים באקראי, להבדיל, היא דרך נפלאה עבור המבקשים חוויית קריאה מאכזבת לעיתים תכופות יותר, ובהמון מובנים כמוה כ"מהלך שיכור", או הטלת מטבע הוגן. אותם קוראים "הוגנים" שכל הספרים כולם ראויים לקריאה בעיניהם, באופן חסר פניות וללא משוא פנים, הם ככל הנראה מי שיהנו פחות מהספרים שהם בוחרים, משום שהסיכויים שיבחרו ספר מהנה או מאכזב שווים בקירוב (בתרחיש בו הספרים משני הסוגים מפוזרים באופן שווה). מכאן, תחת ההנחה שאמות המידות האובייקטיביות לשיפוט אבדו לוועדת "מאן בוקר" - ועל כך ניתן לדון בהרחבה - הסתייגות מקריאת ספרים שנתעטרו בו אינה משוללת יסוד מעיקרה כמו שנרמז בדברייך. זוהי בסך הכל עוד דרך למזער את השרירותיות של תהליך שרירותי ממילא או להגדיל את שליטת הקורא בתכנים שהוא מבקש לצרוך. פעולה שכזו בודאי רציונלית לא פחות, אם לא יותר, מפסילה קטגורית של ספרות מקור, לדוגמא, מתוקף היותה כזו בלבד. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
רב תודות, סימנטוב.
|
|
|
סימנטוב
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אני ממש מסכים איתך.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
גם "בנפש חסרה" נמצא אצלי, מאותו מבצע של הספר הזה.
|
|
|
כרמלה
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה יעל.
מהספר הזה אמנע, אבל הזכרת לי שיש ספר אחר של פלנגן שברשימת הקריאה שלי "בנפש חסרה" . יכול להיות שיעניין גם אותך
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
חן חן, שוער הלילה.
אתה בהחלט צודק. יש מצבים בהם ההתבוננות במראה והידיעה על הקשר ביני לבין חלק מהאנשים מכאיבה. אתה צודק גם בעובדה שלמזלנו האישי לא עמדנו בניסיון לפגוע באחרים או להיפגע מהם. אולי עמדנו, בקטנה. ולגבי העובדה - בהחלט יתכן שבלבלתי את מה שקראתי על תשעים ושבעה אחוז נקודה משהו שאנחנו חולקים עם אחרים - כנראה מדובר במינים קרובים ולא בבני אדם. סליחה על העצלות, לא בדקתי. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אַבְרָשׁ אֲמִירִי, לדעתי אין שום גוף מעניק פרסים ששיקוליו נקיים מפוליטיקה זו או אחרת.
לעניות דעתי עם הכוח (להעניק פרס) בא התיאבון לעוד ועוד כוח. (ראה ועדת פרס נובל, הנחשבת מכולן) בדרך כלל אני לא מייחסת חשיבות רבה לפרס שהספר זכה בו, לא משנה איזה פרס. הדבר היחיד שזה אומר לי שהספר עמד בקריטריונים מינימליים של כתיבה ורעיונות (ואם זה נובל - הסופר רצוי מעולם שלישי, רביעי, חמישי או לפחות - דחוי במולדתו) מצד שני ברור לי שועדת הפרס המכובדת לא כתבה את הספר. אני לא בוחנת את אורכו של הספר או את שארית חיי לפני שאני קוראת אותו. |
|
|
שוער הלילה
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
כתבת יפה מאד
בו בזמן עוררת בי רצון ואי־רצון לקרוא. אבל אם ייקרה על דרכי, אז בטח גם ייקרא. אם תרשי לי להתקטנן שנייה, אנחנו חולקים עם אחינו בני האדם 99.9% DNA, השאר זה אנחנו, נהיה אשר נהיה. הכאב הבא עם ההתבוננות במראה תמיד שם, הייתי אומר כי חוויית הקריאה העירה אותו בך באופן זמני. אחר כך זה עובר, הרי אי אפשר להתהלך כך לאורך זמן. אפשר להתבונן במראה ולהרגיש אושר, גאווה, שמחה ואהבה, אפשר להתבונן ולהרגיש גועל ודחייה ורצון להכחיד ולהיכחד, הכל כאשר לכל. אשרינו כמה טוב חלקנו, שלא עמדנו בפני האפשרות הנוראה לפגוע עד כדי כך בבני אדם אחרים, או להפגע מידם עד טירוף. ותודה על סקירה משובחה. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אבל יעל,
זו לא ועדת פרס כלשהי, אלא ועדת פרס מאן בוקר, ובשנים האחרונות נוצר הרושם שלא שיקולים ספרותיים בלבד הם שמנחים את חברי הוועדה, אלא אחרים, שמהם אני סולד באופן אישי.
אני לא מתיימר לומר נחרצות שהפרס מנבא חווית קריאה גרועה, אבל נסיוני עד כה לימד אותי שההנאה שאני מפיק מהספרים שנתעטרו בו היא מאורע פחות סביר. יש גם יוצאי דופן כמובן ("שארית היום" של אישיגורו), אבל מאחר והחיים חולפים כהרף עין, אני נאלץ לבור מוץ מבר ולשים את מבטחי בהסתברות. למרות הכל, ישנם שיקולים נוספים שעשויים לקרב את ליבי ולהביא אותי לקרוא את הספר, גם אם אני לא נוטה לפרש את פרסום הזכייה על גבי הכריכה כהבטחה לגדולות ונצורות. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, אַבְרָשׁ אֲמִירִי
1) תאורים מסויימים בספר קשים לקריאה. 2) גם אתה משתתף בהגדרת ועדת-פרס כלשהי כבעלת יכולת לסמן ספר כטוב או רע? הפתעת אותי. 3) באמת לא כדאי להפריז בערכם של יוחסין. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת טובה ותכליתית.
מתחבט בקריאה על נושא שמעסיק אותי לא מעט, ומאידך תיאורי הזוועה שמושכים אותי הרבה פחות (שלא לדבר על ידיעת ההכתרה בפרס "מאן בוקר" שמתנוססת בראש הספר, אבוי). באשר לדברייך האחרונים, מוסיף ואומר רק שהדמיון הגנטי עומד על כ-90% בין אדם ועכבר ועל כ-60% בין אדם ובננה, גבוה בהרבה מכפי שהיה רוצה להאמין מי שרואה בעצמו נזר הבריאה. אולי בכל זאת לא כדאי להפריז בערכם של יוחסין, שמא נסיים גם אנו במדרגת, נו... חטיף מפוקפק במארזי מתנה לט"ו בשבט ותוספת מזדמנת לקומפוט של סבתא. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, זאבי. כל מילה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
רב תודות, עומר
גם אני קונה המון, בזול, ומקווה למצוא פנינים. קניתי אותו במבצע של מטר (קניתי יחד איתו עוד המון ספרים, כולל ספרו השני של פלנגן) נדמה לי שהמבצע עוד מתקיים והוא ממש כדאי. הספר הזה מצויין, לדעתי, אבל אני מזהירה - יש בו קטעים שהתקשיתי לקרוא. |
|
|
עומר ציוני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ושוב, כרגיל, עוררת בי את הרצון לרכוש את הספר ומהר.... ולקרוא ולהנות. תודה
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
יעל, סקירה מעולה כדרכך על אחד הספרים הקשים אך המעולים שקראתי בשנים האחרונות.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
רב תודות, Pulp_Fiction
אני חושבת שאתה צודק. היפנים היו אכזריים - כמוהם כרבים אחרים. הבעיה עם אכזריות היפנים שהיא מגיעה ממקום אותו אנחנו לא מבינים. אני קראתי לזה "מוסר" כי זה רכיב אליו מחונך האדם מרגע היוולדו והוא אינו יכול למחוק אותו מאישיותו. האכזריות המתוארת בספר הזה היא בלתי מובנת למי שלא חונך על "המוסר" הזה. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
ובכן, סקירה ממש ממש כלבבי.
אני חושב שהיפנים אמנם היו אכזריים , אבל לא באמת התעלו על אחרים. אפילו ללא מלחמה, בזמן בניית ארמון וורסאי המפורסם, מתו כ-100,000 בני אדם, כנ"ל בזמן הקמת תעלת פנמה. כדי לבנות את סנט פטרבורג(יש האומרים כי זו העיר היפה בעולם), גם כן,מאות אלפי אנשים עברו לעולם שכולו טוב . וכך דוגמאות אינספור. אגב הבריטים היו הראשונים שהקימו מחנות ריכוז במלחמת הבורים כמה שנים לפני כן. אולי כשלא האדם הלבן הוא זה שאחראי לזוועות, אז זה בטח נובע ממוסר מקולקל...
|
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
כן, התבלבלתי, התכוונתי לכתוב שישים אלף.
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, Rasta.
למעשה, לפי וויקיפידיה עבדו על מסילת המוות כ 270 אלף עובדי כפייה אסייתים ויותר מ 60 אלף שבויי מלחמה מבעלות הברית. לפחות 100 אלף בני אדם מתו בתהליך ואלה שחזרו - הספר, שנראה שהתחקיר לו היה יסודי - מתאר קשיים רבים בהתמודדות עם חייהם. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, חני.
אכן בלתי נתפס. גם בתוך "המערב" יש גישות שונות לערכי מוסר, כמו שאפשר לראות במלחמה האחרונה באירופה. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
הסרט "הגשר על נהר קוואי" מפורסם כמובן, בצדק. הקודים המוסריים של היפנים אינם יכולים להיות מובנים למערב. כאילו נסית להשוות חברת נמלים לחברה של יונקים. היפנים היו מוכווני מטרה וחיי האדם הבודד לא נחשבו בשיקול. שיקולי כבוד, שבעולם המערבי אינם במקום הראשון, נמצאים אצלם לפני ערכים אחרים. מבחינתם להיות שבוי, להיכנע ולא להתאבד זה שיא ההשפלה. |
|
|
Rasta
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
בפלטפורמה של וולבק הוא מזכיר את מסילת הרכבת של דרך המוות, שהיתה אמורה לחבר בין סינגפור לבורמה. החלטה של היפנים כדי לפלוש להודו בטווח הארוך. שישים אלף שבויי מלחמה שנאלצו בכפייה לבנות את המסילה מצאו את מותם. יפנים יכולים להיות אכזריים מאד.
וולבק כתב, "לסיכום, היו בסיפור הזה לא מעט גוויות, בשביל תוצאה עלובה למדי." איך אפשר להתווכח על מוסר.. האחד בטוח שהוא רחום והצד השני אכזר. גם נשיא מצרים שנשא נאום, לפני מספר שבועות, ביקש מהעולם שלא ילמדו אותם על אנושיות בזמן שכל מה שהם עושים שם רחוק מאד מלהיות אנושי. |
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
זה מה שמתמיה לעתים, חני.
מצד אחד מה אנו מעוללים זה לזה, ומאידך אנשים שעושים המון למען הזולת, כולל התנדבות, הקרבה גם למען זרים. רופאים ללא גבולות וארגונים בסגנון. |
|
|
חני
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
מה שבני אדם מעוללים לבני אדם... לאחרונה זה מה שעולה לי בראש לנכח הזוועות שהתרחשו ועדיין.
ואחרי מה שפוטין מעביר את העולם אני תוהה מה עוד אנחנו עתידים לראות. |
|
|
ראובן
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
סקירה מעניינת יעל, הגשר על נהר קוואי.
גם הסרט עם דייויד ניבן היה טוב. במוסר היפני יש קודים שלא מובנים למערב. לרסק מטוס על אונייה, למשל. בראייה שלהם האדם הבודד חסר ערך לעומת הקיסר והמדינה. ושבויים הם הנחותים שבאדם (גם ב'מלך עכברוש') |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, פרפ"צ.
הגשר על נהר קוואי היה חלק מאותו פרוייקט יפני, של מסילת ברזל מתאילנד לבורמה, ועובדי הכפייה בו היו ברובם שבויים בריטים, נדמה לי. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, אושר.
יש בזה משהו, אם כי יוצא שכולנו "מוסריים" במוסר שחונכנו אליו. זו הסיבה שכאשר קוראים סיפור כזה, מזדעזעים. |
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, מורי.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
יעל, שיכנעת שהספר הזה לא בשבילי.
"הגשר על הנהר קוואי" עוסק באותו הנושא. |
|
|
אושר
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
אנשים מוסריים נראים בדר"כ יותר צבועים..
|
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-6 חודשים)
זכה במאן בוקר? תודה על האזהרה.
|
44 הקוראים שאהבו את הביקורת
