ביקורת ספרותית על Making history מאת Stephen Fry
ספר טוב

---

השאלה שעולה אוטומטית כשקוראים את סטיבן פריי היא "איך לא קראתי את זה קודם?" ובאמת אין הצדקה. נכון שהוא בעיקר שחקן, ואחר כך במאי וקומיקאי, ורק אחר כך סופר; אבל בחיי איך שהבריטי הזה יודע לכתוב. שנון, מצחיק, רהוט, הומור אנגלי במיטבו. הדפים נהפכים מעצמם בספרים שלו.
הנושא המרכזי של הספר הוא השאלה הישנה והמוכרת שבה עסקו ללא סוף בספרות מכל הסוגים: מה אם היטלר לא היה נולד?
מייקל יאנג הוא דוקטורנט להיסטוריה בקיימברידג', שכותב את הדוקטורט שלו על הנושא שהצליח למצוא הכי פחות עיסוק בו: ימיו המוקדמים של היטלר. ילדותו בכפר אוסטרי קטן למשפחה של אבא אלים ואלכוהוליסט בעל רגשי לאומנות אוסטרית ואמא אומללה וחולנית, כישלון בבית הספר והצטיינות בצבא במלחמת העולם הראשונה, עד לאותה פגישה גורלית במרתפי בית הבירה במינכן של מפלגה לאומנית עלומה שבה הוא קם לשאת דברים ושינה את גורל העולם. וכשהוא נתקל בפרופסור יהודי ישיש לפיזיקה שפיתח שיטה לניתוחי ספקטרום הפחמן שמאפשרת לצפות בחתימת הפחמן של העבר, ובעצם לראות את העבר, הרעיון ניטע במוחות של שניהם ולא עוזב אותם: מה אם אפשר לא רק לצפות בעבר אלא גם לשדר אליו? כלומר, מכונת זמן? כלומר, לשנות את ההיסטוריה? כלומר, לעשות משהו נגיד למאגרי המים בכפר של היטלר ולוודא שהוא לא היה נולד?
כל מי שראה או קרא פעם משהו שעוסק במסע בזמן יודע איך זה מסתיים: הכול נהיה יותר גרוע.
ספר שנון וכיפי, מלא פרטים היסטוריים מעניינים ובמקביל שנינות בריטית, ביקורת חברתית, הגיגים על היסטוריה ועל מקומנו בה ובעיקר - מצחיק. הם יודעים להצחיק האנגלים האלה, לא ברור מאיפה זה בא להם.
למי שלא מפחד להתמודד עם משפטים ארוכים באוצר מילים בריטי עשיר, מומלץ ביותר.

» ביקורות נוספות של אביב
» ביקורות נוספות על Making history