ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 9 באפריל, 2015
ע"י arti
ע"י arti
לאחר הפוגה קצרה מהביקורת הקודמת , אני חוזר לאחת נוספת.
אני יליד ברה"מ , ואם להגדיר ולהעמיק ילדותי הקצרה שם נראית לי כחיזיון מתעתע.
חייתי בתקופה הקומוניסטית , הגענו לארץ ב סוף 1979. הייתי אז ילד המתקרב לגיל 5 , ועדיין למרות הכל אני זוכר מקרים באופן ברור ובוטה.
לא הייתי אומר שאנו כיהודים סבלנו מתוקף היותינו יהודים , אך המעצמה הרוסית שהייתה בלתי חדירה כלפי המערב הייתה בעצם משענת רצוצה וקצוצה.
עוני מחפיר , בתים מטים ליפול, זוהמה ולכלוך, אזורים שלמים שהממשל התעלם מהם לחלוטין , דרכים בכביש שהייתי מגדיר את חלקיה כגהנום לשמו , ותשתית נוראה המראה באופן ישיר שהאזרח הקטן היה לא יותר מאשר קליפה ריקה מתוכן.
לא הייתה תשתית ביוב , היו בעצם מחראות( בורות). עוד בתור ילד אני זוכר את הסרחון המחליא את הקרשים החורקים ואת הפחד התמידי שלי שמא אפול לתוך אחת המחראות ואטבע לי שם בלי שאף אחד יידע היכן אני.
גרתי שם במולדביה , היו שם קבוצות של צוענים מלוכלכים ללא כל תכלית לחייהם. מלבד קיבוץ נדבות וגניבה.
זכור לי שהיינו צריכים לשאוב מים בדליים. והקור בחורף אוי הקור.
נקודת האור הבודדה הייתה ה 1 למאי בו דמה האזור ליום חג עם בלונים אדומים , ואני שישבתי לי על כתפיו של אבי מבסוט מהחיים כאילו קיבלתי שק מלא של ממתקים.
לא הייתה כלל אידיליה אלא מעיין מחייה של אדם ומשפחתו לעצמו.
זכורים לי אפילו ימים בהם הוריי גידלו ירקות בחצר הבית ואני מושך לי בגזר עקשן שלא רצה לצאת מהאדמה.
תקופת הסטליניזם הייתה שואה בכל קנה מידה , עלייתו של סטלין , וגישת הממשל ליחיד הייתה הפקרות מוחלטת , הפרט לא היה שווה אפילו יריקה לרצפה. אני לא חושב שניתן כלל להבין את גודל המצוקה של האזרחים , קל וחומר שהשואה הפנימית באכזריותה הייתה בלתי נתפסת. ההסטוריונים לא יכולים כלל להתקרב לכמות הנרצחים , מזי רעב , כמות המתים בגלות וממחלות , יתכן שבמצבים רבים סטלין נחשב אף כצורר גרוע יותר מהיטלר כלפי בני עמו , ורק עצם המחשבה של להיות ילד או הורה לילדים בתקופה ההיא יכולה לגרום לי לדכאון קליני.
ההסטוריה כמו גם הספר מציין תקופה אפילה משחור , אשר מבתקת לך את הקרביים מבפנים ומאכילה עם הקרביים הללו שלך את האוכלוסייה הרעבה שחיה בעת ההיא. רק להבין שאוכלוסייה גדולה מוכנה הייתה לאכול את כל החיות ואף להפוך לקניבלית בלית ברירה גורמת לי לשאט נפש מצחינה מאין כמוה!!
זה ספר מרתק שדורך על יבלות מדממות , זה ספר שנוגע לרוע טהור , למורסה שמתנקזת ללא סוף , כואבת , מזוהמת , מצחינה ורקובה.
בדיוק כמו הממשל הנורא של אז.
אי אפשר שלא להזדהות , אי אפשר בחלקים בספר לעצור אלא רק לקרוא עוד ועוד ולהבין מה יעשה לב וראיסה
אנא קראו , ספר חובה !!!! מרגע שהתחלת לקרוא נדבקת בחיידק!!!!
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
ברור שלא, עמיר.
|
|
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אחלה בקורת. ומסכים עם ז"שי לגבי נטייה פוליטית של יוצאי בריה"מ (לא כולם הלכו אחר ליברמן)
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אשריקו- אתה טועה. המשפחה שלי עלתה מברה"ם, וכמעט כולם מצביעים למר"צ
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
זכותך, אלון. ברור שהפנסיה המתרחקת היא בעיקר תולדה של תוחלת החיים המתארכת אבל
הגדלת הפער בינה לבין גיל הפיטורים זה לגמרי תולדה של קפיטליזם. ברמת התיאוריה, אני מעדיפה לחיות תחת משטר פחות חומרני / רודף חומרניות ולא רואה כל פסול בלעבוד הרבה פחות ולצרוך הרבה פחות כי אנשים לא באמת צריכים את מה שהם חושבים שהם צריכים. איך יקראו למשטר כזה לא ממש איכפת לי אבל הוא נשמע לי הרבה יותר בריא נפשית וחינוכית כאחד. ואני לוקחת ברצינות את הערתך בעניין חוסר הרצינות. בפעם הבאה אצטט קטעים מתוך הקפיטל של מרקס :)
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אני לא בטוח שאת עניין הפנסיה המתרחקת כדאי בהכרח לשייך לקפיטליזם, ובכלל, להשטיח את הקפיטליזם ל"אם אין אני לי מי לי" לא מראה על רצינות.
בכל אופן - בארץ, לפחות, אפילו מי שמתהדר כקפיטליסט נוהג למעשה כאחרון הסוציאליסטים. הסוציאליזם מתיימר להיות נאור אבל אני לא בטוח שזה תואם למציאות. לא לאורך זמן. ברמה האידיאלית, אני מעדיף את הקפיטליזם על הסוציאליזם בכל יום ומזג אוויר.
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אלון, אולי אני באמת תמימה
אבל יש לי הרגשה שהקפיטליזם ה"נאור" סטייל אמריקה קובר תחתיו הרבה יותר וכבר מזמן, ובעוד 10-20 שנה נזיל דמעות שליש על פנסיה שהתרחקה לגיל 70 ועל פיטורים שקודמו לגיל 35, וגם על זה ש"אם אין אני לי מי לי" לא עוזר בכלל. אתה מוזמן לראות היום בערב את "שי בשישי", על עבדות מודרנית. בטח לא יחדש לך דבר ובכל זאת...
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
פואנטה, תני לשבדים עוד עשר או עשרים שנה, וגן העדן הסוציאליסטי הזה קורס (כבר עכשיו) וקובר תחתיו המוני פתאים.
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אנשים, אתם מתבלבלים בין
רעיון קומוניסטי-סוציאליסטי לבין מנהיגות טוטאליטרית, דורסנית ומתאכזרת. שילוב של רעיון סוציאליסטי עם דמוקרטיה (שלא הייתה לא בסין, ולא ברוסיה) הוא שילוב מנצח שהוכיח את עצמו בסקנדינביה. כל אחד (כולל יוצאי בריה"מ) היה רוצה לגור במדינה שוויונית, עם פנסיה הוגנת, זכויות עובדים וחלוקת הון והכנסות כמו שיש בסקנדינביה. הבעיה היא שהתבנית הקפיטליסטית האמריקאית שולטת ביד רמה וללא שום הצדקה. מצרפת כתבה על נפלאות הרעיון הסקנדינבי (קצת ישנה אבל ממצה), למי שמעוניין לגלות עד כמה אנחנו עדיין עבדים מודרניים, למרות שיצאנו מזמן ממצרים:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3327097,00.html |
|
asheriko
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אחלה ביקורת
בעיני הקומוניזם (והשרץ שהוא השריץ לאחר מכן הלוא הוא הסוציאליזם ) הוא הרבה יותר גרוע מהנאציזם. ובכלל הם תאומים שלובים שני אלה - הקומ-נאציזם - כדברי בגין עליו השלום. סטאלין , פול פוט , מאו-צה טונג, צ'ה גווארה (הגיבור של השמאל עלאק ) ושושלת קים מצפון קוריאה רצחו אנשים במספרים שהיטלר יכול היה רק לחלום עליהם. בגלל זה העולים מבריה"מ לא קונים את השטויות של מפלגת העבודה ומר"צ , הם יודעים עם מי יש להם עסק ממקור ראשון.
|
|
arti
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
חני תודה שאהבת את הביקורת!!
קראי אותו האמיני לי שלא תצטערי. ספרי לי את השקפתך לאחר הקריאה |
|
חני
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
הציעו לי שוב ושוב לקרוא אך טרם קראתי.ביקורת מצויינת לספר שאומרים עליו
שמי שלוקח אותו ליד לא יכול להפסיק לקרוא.
ונראה שהיה בספר חיבור לחייך מעבר שזה בכלל ערך נוסף בספרים... |
|
arti
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
תודה אנקה!!!
המספרים פשוט בלתי נתפסים. וגם זו רק הערכה. שהרי אין עדות לכל פטירה ישירה כמו לעקיפה בכל משטרע שכזה |
|
אנקה
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
arti, ביקורת מצויינת ומשכנעת.
אדרבא, אוסיף ואומר בתור עולה לשעבר לשעבר מאחת מהמדינות הקומוניסטיות בגוש מזרח אירופה שהקומוניזם היה אסון גרוע באותה מידה כמעט כמו הנאציזם.
ובמשטר הטוטאליטרי הנורא שהיה נהוג במאה ה-20 ה"נאורה" הרודן שרצח הכי הרבה מבני עמו היה דווקא מאו עם שיא של 72,000,000 מיליון אנשים. |
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת מצויינת החוברת לסיפור אישי נפלא - בכדי להבין את הישגי המדינה כסיפור הצלחה - צריך לפעמים לשמוע על סיפורי חיים אחרים,
והכי חשוב שסיפור כזה מסופר על רקע חג החירות שלנו, שעברו העלייה מברית המועצות היא סוג של יציאת מצרים.
|
|
arti
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
זשלב. תודה רבה ידידי!
|
|
ויויאן
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
לגמרי..
הספר הראשון מעולה. חובה, מתבקש...
לא לגעת בשני ובשלישי - גרועים. |
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
חובה? ממש לא. אפילו לא כשזה הספר היחיד בעיר.
|
|
arti
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
פואנטה
אכן אלה היו נופי וזיכרונות הילדות. תקופה קשה באיזור מוזנח ואכן כפרי. האמת? לא הייתי נוסע לטיולי שורש מכיוון שאין לי באמת ובתמים מה לחפש שם. כל המשפחה כבר כאן..
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אכן, זשל"בי, תוך 25 שנים הצליחו להשתלט פחות או יותר על העניינים.
ממה שאני יודעת, לקח כמה שנים טובות לעשות סוויטש לקפיטליזם ו"לא ידעו איך להתמודד עם זה" זה ממש אנדרסטייטמנט.
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
מעניין, פואנטה. לפני שלוש שנים בערך הייתי שם, והתשתיות היו לא רעות בכלל, והנוף מדהים. פשוט חוויה. אולי התכוונת לכך שמייד איך שהיא נפלה, חלק מהתשתיות התפרקו כי זה היה מצב חדש והם לא ידעו איך להתמודד עם זה?
|
|
פואנטה℗
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
ארטי, הצטערתי לשמוע על זיכרונות הילדות שלך.
אין ויכוח שהאיזורים הכפריים היו יותר מוזנחים (כמו שקורה עד היום, ואגב, גם בישובים מסוימים בישראל) אבל דווקא ברוסיה הקומוניסטית (העירונית, לפחות) היו תשתיות שתוחזקו היטב, חימום מרכזי ומים זורמים, ביוב מסודר ופינוי אשפה. הכל התחיל להתפרק אחרי הנפילה ואנשים קפאו מקור כי התשתיות קרסו [הייתי חייבת לתקן את הרושם -:)]
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
וואו, אילו זכרונות... רותקתי!
גם ההורים שלי הם ילידי ברה"ם. הם עלו לארץ ב-1990, קצת אחרי (או לפני, אני לא ממש זוכר) נפילת ברה"ם. דווקא להורים שלי (וגם לי, שאחרי בר המצווה שלי נסענו לשם לביקור שורשים) יש זכרונות נורא טובים מהמקום. אבא שלי מאוד אהב את ה-1 במאי. הוא בעצמו סוג של פועל, אז בשבילו זה יום חג. שמעתי שהחג הזה בא מברית המועצות. אתה בן אדם מקסים, ואתה כותב נורא יפה, זורם ומרגש! |
|
arti
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
אוקי
תראי לעיתים אני נדהם עד כמה אנחנו כאנושות יכולים להיות רעים באופן כזה שמצדיק את ההכחדות שלנו כבני אנוש. האנושות מכבר לנקודות החוזקה , יכולה להיות רעה מאין כמוה , משמידה כל טפח נקי וטהור , מזהמת , לא לומדת לקח מטעויות , ולצערי כל תקופת דור , מגיע איזה מנהיג שמוחק את הסביבה בה הוא נמצא לתהומות הנשייה.
איזה עולם מדהים יש לנו ואנחנו ברגל גסה רק פוגעים בה ברמות שלא ניתנות לתיקון בחלקים נרחבים בה. |
|
(לפני 10 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת מרתקת, שמובילה שוב לתובנה שיש להעריך ולכבד את מה שיש. ולשמור מכל משמר על הדמוקרטיה.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת