ביקורת ספרותית על האדם השלישי - האליל שהכזיב מאת גרהם גרין
ספר בסדר

---

הביקורת מתייחסת רק ל"אדם השלישי" ולא לנובלה הנוספת שנכרכה פה, "האליל שנפל".
הדבר הראשון שצריך להבין כשניגשים לקרוא את "האדם השלישי" הוא: הספר הזה לא נועד להיקרא. הספר הזה נכתב כמסמך פנימי של הסופר, ששילמו לו לכתוב תסריט לקולנוע ולא היה לו מושג איך עושים את זה.
לפיכך, הרבה דברים בקשר לספר הזה הם לא הגיונייים. למשל זה שצריך קודם לראות את הסרט ואז לקרוא את הספר. למשל זה שניתוח של הנובלה הזאת לא יהיה שלם בלי לנתח בד בבד גם את הסרט. למשל זה שההקדמה מאת הסופר היא יותר חשובה להבנת הספר מאשר הסיפור עצמו. ובעיקר, איך זה קורה שענק ספרות כמו גרהם גרין, מועמד לפרס נובל לספרות (1974 - שנה קשה לפרס נובל), לא התבייש לכתוב לפי הזמנה בידור קליל לקולנוע ללא אג'נדה או משמעות מיוחדת, ואיכשהו הביא לעולם את יצירת המופת הזו.
מבחינת הסיפור עצמו: רולו מרטנס, בטלן אמריקאי שכותב לפרנסתו ספרוני מערבונים זולים, נקרא על ידי חברו מבית הספר הארי ליים להגיע לוינה כדי לסייע לו בעסקים. הוא עולה על מטוס ומגיע לוינה הכבושה, הסובלת ממחסור ורעב, ושהשליטה בה מתחלקת בין בעלות הברית - האמריקאים, הבריטים, הרוסים והצרפתים, שמחלקים ביניהם את העיר ואת היממה. הוא מגלה שהארי מת בצורה מסתורית, וכן שהארי חברו הטוב היה קצת יותר מאשר הילד הכי מקובל בבית הספר שהוא זוכר, והיה מעורב בכל מיני עסקים אפלים של שוק שחור ופשעי מלחמה. האווירה היא של אובדן מוחלט של הכול: ללא חירויות, ללא שום יכולת לנוע ממקום למקום בלי אישורים והיתרים וליווי חמוש, ללא יכולת לתקשר עם אנשים אחרים בגלל אי ידיעת השפה, ללא יכולת להדליק תנור או לקנות סיגריות בלי תלושים וקיצבאות. על רקע זה רולו יצטרך לזרוק לפח את כל מה שחשב שידע על עצמו, על הארי, על מי הטובים ומי הרעים. אדם אחד נופל בואקום.
אחד הדברים המעניינים פה הוא שגרהם גרין בעצמו לא רצה לעשות פה שום דבר חוץ מאשר לבדר את האנשים ולגרום להם לקנות כרטיס לקולנוע. הוא התנגד (לא בחוזקה) לסיום שהבמאי העניק לסרט משום שלשיטתו זה היה סיום עגום וקודר לסרט שאמור להיות בידור קליל; סצינת הסיום ההיסטורית הזכורה מהסרט, ההליכה המלכותית של אלידה ואלי, בכלל לא היתה פרי עטו. ובעיקר, לא היה לו מושג באיזו סוגיה חברתית היסטורית הוא נוגע בעיסוק בשוק השחור של תרופות שהתנהל בוינה, שרק אחרי שנים הסתבר לו שהיה נקודה כואבת להרבה חיילים בריטים ואמריקאים שהיו מעורבים בו.
הכתיבה, כמו שנכתב בהתחלה, היא קצרה, תמציתית ופנימית; גרין לא ידע איך כותבים תסריט והחליט שקודם הוא צריך שיהיה לו ספר כמו שהוא יודע לכתוב, וזה נכתב בתור בסיס. התרגום ישן ולא מאוד מוצלח.
לסיכום: מקרה נדיר של סרט שיש לו ספר שנספח אליו, לא בדיוק לפניו ולא בדיוק אחריו. אני מניח שצריך לראות את הסרט קודם.

» ביקורות נוספות של אביב
» ביקורות נוספות על האדם השלישי - האליל שהכזיב