“עורך דין אוגד מספר רב של פרשיות הונאה. באחדות מהן היה לו תפקיד, בין כנאמן בין כעו"ד מטעם הקרבנות. פרשיות אחרות הוא ליקט מהארץ ומהעולם.
מידת העומק, גם האיכות, משתנה. הונאות אחדות זוכות לשניים-שלושה עמודים בלבד כששתיים זוכות עד לחמישים, אלה ענבל אור בעלת קבוצות הרכישה, ומייק בן ארי בעל עקיצת הפונזי הגדולה מכל הזמנים (בישראל).
הפרקים הארוכים ממש תוססים עם פרטים על אישיות הנוכל, על עברו המשפחתי, על השיטות בהן פותו הקרבנות, על מאמצי המחבר (בתור עו"ד) למען אותם קרבנות, ועל המהלכים המשפטיים בכלל. התפאורה חוצה מדינות ויבשות כשבחיפושו אחר שרידי הכסף הנגנב נוסע המחבר למונטנגרו, יפן, ארה"ב, בוסניה ועוד. (כן, על חשבון הלקוח. ממש עדיף להתרחק מנוכלים מלכתחילה.)
הפרקים הקצרים לעתים פחות מוצלחים. כשאין כל כך פרטים על שיטות הפעולה או על אופי הנוכל, אז מתחילות הפרשיות להידמות אחת לשנייה. יש גם פרשיות שהן סתם מעשי גניבה; לדעתי, הונאה ראויה לשמה חייבת קרבן הנופל בפח מרצונו — הגם אם עקב פיתוי כלשהו.
אבל גם בין הפרקים הקצרים יש יהלומים. הונאה אחת שהתבססה על אבק קסם שאמור היה להביא לידי מהפכה בייצור מכוניות, תוארה ברב-חן. פרשה אחרת, שעל פי הקריטריון שלי לא היוותה הונאה ממש, עדיין מעניינת בתארה קנוניה לזיוף מסמכי בעלות על קרקע.
ישנם כמה מכנים משותפים, שהמחבר מדגיש ושאני אחזור עליהם למען טובת ציבור סימניה! א', אין לסמוך על המדינה שלנו — לא לפקוח עין על הונאות מתהוות, לא לחקור כשיש תלונות, לא לפצות את הקרבנות, ולא כל כך להעניש את הנוכלים. ב', יש לא מעט עורכי דין ורואי חשבון המוכנים לשתף פעולה עם נוכלים. לכן ג': שימרו על עצמכם!
לסיום, שתי הערות אישיות.
דבר ראשון, על מייק בן ארי ועל ענבל אור בכלל לא שמעתי לפני כן. אני מעיף מבט על החדשות כל יום, ויש לי עניין מיוחד בכלכלה ופיננסים. ובכל זאת, אף זיק של הכרה לא נדלק אצלי כשנתקלתי בשמות הנוכלים שבספר (מילא, חוץ מברני מיידוף). מה לגביכם? האם זה מעיד על חוסר עניין אצל כלי תקשורתינו? ואולי על צווי איסור פרסום? ואולי שכדאי לי לקרוא עתונים אחרים.
דבר שני, בזמן האחרון אני מוצא את עצמי נסחף לדבר שמאד נודף ממנו ריח של הונאה. לפני כשנה שם יזם נדל"ן אחד את עינו על הבניין שלי. הציע לנו מה שנקרא פינוי-בינוי, כלומר: תנו לי להרוס את הדירות שלכם, ואני אבנה לכם דירות גדולות ויפות יותר. תסמכו עלי שלא אנצל לרעה את הכוח שיהיה לי מהרגע שאין לכם בית, שאבנה כמו שצריך, שלא אפשוט רגל באמצע.”