ביקורת ספרותית על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013 מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד
ספר בסדר

---

אי אפשר לשנות את העבר, לשחזר אותו אומר לזנוח את ההווה לטובת עתיד בדיוני.

ג'יי גטסבי, בחור אמיד ומסתורי, מקים את נחלתו מול ביתם של טום ודייזי, זוג נשוי, איתו יש לו היכרות מוקדמת. אל העלילה מצטרפים ניק (המספר), ג'ורדן (מושא אהבתו הזמני), וזוג אומלל שהגורל לא הפגין כלפיו רחמים.

סגנון כתיבתו של פיצג'רלד יומרני לפחות כמו התמה שלו, הוא מתאפיין בתיאורים משתפכים, דימויים עמומים ושפה נושנה (אם כי לאחרון אני לרוב דווקא מתחבר).

היצירה מבקשת לבקר את האליטה החברתית בשנות העשרים הסוערות של ארה"ב. פיצג'רלד מביע את תפיסתו אודות הסיאוב, הצביעות וההפקרות שאפיינו מעמד זה. כמו כן, מבקש להצביע על החבל המתוח עד קצה גבול היכולת בין עוני ועושר, כמו גם, עבר ועתיד.

בהתחשב בעובדה שהוא מסופר בגוף ראשון, לא מפתיע שהספר לא צלח את המעבר לאקרנים.
צמד החמד, טום ודייזי, הזכירו לי בעורמתם ואנוכיותם את דון ובטי דרייפר.

האם יגשים גטסבי את משאלת לבו וישיב את אהבת נעוריו או שמא הניסיון הראוי הזה עתיד להמיט עליו אסון?

לא התפעלתי,
שלושה כוכבים.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013