ביקורת ספרותית על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013 מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד
ספר מעולה

---

לאור הסרט שיצא עכשיו הגיע הבן שלי עם הספר, ולאחר הצצה בו המשכתי לקרוא בו עד סופו.
סקוט פיצג'רלד יצר כאן משל מפואר על החברה הגבוהה של שנות העשרים במאה שעברה. ניו יורק, רחוקה מאד מהבוץ והזוועה של מלחמת העולם הראשונה בארופה, ורחוקה מאד מהיאוש שאולי לא כל כך נראה שלאחר נפילת התאומים - בשנות העשרים היא עיר זוהרת, שמחה, ממועדוניה בוקעים צלילי הרגטיים והג'אז וכן, "הזהב מתגלגל ברחובות" ו"צומח על העצים". ניו יורק של אז, כמו ערים גדולות אחרות בעולם, היא ניו יורק האמיתית ללא עדרי התיירים שמסתובבים הלוך ושוב, עיר ששואבת למסיבותיה את אנשי ברוקלין, פלאשינג (קווינס) ולונג איילנד. אין ספק שפיצג'רלד כותב מתוך אהדה ואולי הערצה לחברה הגבוהה של ניו יורק, עם זאת הוא חושף גם את חולייה.
לעניין הזה, עוד לפני שהוא מפגיש אותנו עם גטסבי המסתורי, הוא מפגיש אותנו עם ביתו המפואר והענק, עם הדשא הגזוז למשעי וחדריו המוארים, עם מסיבות אין קץ שכל המי ומי מופיעים שם, מוסיקה וריקודים, קולות צחוק ודיבור, בקיצור שמח. אלא שמתברר בסופו של דבר שמאחורי כל זה מסתתרת ריקנות גדולה, והבית הזה מהווה משל ברור לתפישתו של הסופר את החברה הגבוהה של ניו יורק של אז.
לבסוף, ובחושך מופיע גטסבי הגדול והעשיר, אך מסתבר שלחברה הסגורה והסנובית של היחסנים קשה לחדור, וגטסבי נעים ההליכות, המוכשר והמנומס נוגע לליבנו בבדידותו מעבר לכל החגיגות. אז מי הוא גטסבי? התשובה מצויה במי נמצא שם אתו בסופו של דבר.
ועוד משהו, לדעתי גטסבי תפור ועשוי על רוברט רדפורד.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013