ביקורת ספרותית על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013 מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד

---

The great Gatsby
"גטסבי הגדול" שיצא ב 1925, בה המספר ניק קאראווי הוא בחור בן 30 העובר מהמערב למזרח- לונג איילנד, בייחול להצליח בסחר אגרות חוב. קובע עם עוד משהו להשכיר דירה, הוא נעלם וכך ניק לבדו מזכיר בית צנוע צמוד לאחוזה של 'גטסבי הגדול'- מתעשר חדש שבה מרקע דל וחולם לכבוש את החברה הגבוהה. תחילת הספר עוסק בנשפים הליליים עד אור הבוקר באחוזתו הענקית ובאופן כללי לא קורה כלום עד השליש האחרון של 'גטסבי'. מה שמניע את העלילה זה אהבת נעוריו של גטסבי לדייזי- בחורה מהחברה הגבוהה שהתחתנה כבר עם טום הבא מרקע דומה לשלה, וכן היחסים האפלטונים בין המספר ניק לג'ורדן, בחורה צעירה ויפה, אלופת טורנירים של גולף.
המספר של ניק בגוף ראשון עם דיאלוגים לאורך 'גטסבי', בתמהיל של מספר שנופל על 'גטסבי' הביא מבקרי ספרות להעניק ל'גטסבי' משומה את התואר הרומן הטוב ביותר, מופרך בעליל ולא מוצדק כלל!
מאיפה הם חשבו על זה? בספר שלא קורה בו כלום עד השליש האחרון, המאורעות והשיחות של הדמויות רדודות ועוסקות במי ישתה מה ואיזה יפה הבית יש לדטסבי וכמה הוא 'גדול'.
ספוילר!
פיצג'רלד פותר את כל העלילה בדמויות שמתות אחת אחרי השנייה כמו דומינו.
אולי זה מה שאישי ספרות וסטודנטים עם פסיכומטרי רצפה מתלהבים, לשבת באוניברסיטה מהכסא ועד הדשה ולנהל התדיינות כמו במסיבות קוקטייל שלא לומדים כלום? והעיקר לתפוס פוזה
והרי לכם הרומן הטוב ביותר! (הרומן הכי פחות מוצלח של פיצג'רלד שקראתי).

המספר ניק קאראווי דור שלישי ל'שבט' דומיננטי במערב ארה"ב, מסיים בני הייבן ב 1915 את לימודיו, חי שנה בבית וב 1922 באביב מגיע למזרח לסחור באגרות חוב.
הוא משכיר בונגלו עלוב ב80$, לוכח עוזרת פינית שתסדר ותבשל, והעלילה תתרחש ב'וסט הג' ע"י החוף.
גטסבי על יד חי באחוזה עם 160 דונם של גנים ומושכר תמורת 15-12 אלך דולר .
ניק נפגש עם בני דודיו טום ביוקנאן ואשתו דייזי שעברו למזרח גם הם משיקגו והם עשירים ככורח.
בתחילת הסיפור ניק מכיר את שכניו, אך לא את גטסבי, אל ביתו הוא משקיף מדי יום ומנסה לדמיין את אותו גטסבי שכול החבורה הפטפטנית מדברת רק עליו. 2 הפרקים הראשונים יושבים השכנים, משתכרים ומרכלים. למעשה כמעט כל הספר הולך ככה, ולחשוב על שנתיים של אייטמים ספרותיים בנייד סביב ספר אחד שכבר רוקנו מרוב הילול בחנויות. מה הפניקה? יש ג'ין וטוניק לכולם
מנשף לנשף שלא קורה בו כלום מלבד ריכולים ותיאורים של כמה קוקטיילים ושמלות, אין כמו לרבוץ בדשא ולרכל בין סיגריה לסיגריה, לפחות זה מה שהולך בגטסבי.
המספר ניק מגיע בחליפה לבנה לאחד הנשפים, שירות הסעה לאורחים, תזמורת, רוב האורחים הם לא אורחים אלא רוקדים חופשיים שהגיעו בלי הזמנה.

"פניתי שוב למכרי החדש. "זו מסיבה לא שגרתית עבורי. אפילו לא ראיתי את המארח. אני גר ממש שם-"
"(..) והאיש הזה גטסבי שלח אלי את נהגו האישי עם הזמנה"
"לרגע הוא הביט בי כאילו אינו מבין.
"אני גטסבי, הוא אמר לפתע" (ע"מ 56).

מכאן גטסבי וניק, זוג שכנים בני 30 נהיים החברים הכי טובים. ניק מפלרטט עם ג'ורדן בייקר אלופת הגולף בקשר אפלטוני חסר פואנטה. ניק וגטסבי נוסעים לניו יורק 'ומתאהבים בה' (אחד מהם גר קרוב לניו יורק רק בשביל להיות קרוב לאהבת נעוריו). מתחיל השקר על לימודיו של גטסבי באוקספורד, המפאר את עצמו כדי להיות הבון טון של המסיבה. הוא היה חייל במלחמ"ע ה1, זכה לעיטורים ולא נלחם בפועל.
הם נוסעים לניו יורק לשבת עם וולפסהיים, 'יהודון קטן' בן 50.
דרך ג'ורדן בייקר שמעבירה את בקשתו של ג'יי גטסבי (הסודית משומה?) לניק. הוא מארגן מפגש מחודש בביתו הדל של ניק בין גטסבי לאהובת נעוריו שנשואה לאחר.
הם נפגשים על תה ועוגת לימון לאחר 5 שנים במבוכה רבה. הם הולכים משם לסייר בבית גאסבי הגדול.
ואז אקספוזיציה על גטסבי- ששהה חדל מעש שנה באגם סופיריור, התחנך סנט אולף ולא באוקספורד, והתעשר במכירת אלכוהול בתקופת היובש של שנות ה-20.
הוא פוגש ביריבו טום, על ליבה של דייזי. גטסבי הולך לביתם של טום ודייזי, הם מחליטים לנסוע בדרכים בשליש האחרון של הספר וסוף סוף קורא משהו ב'גטסבי' .
הם נוסעים לניו יורק ומשם מערבה לשיקגו.
דמות נטרפת אחרי דמות, ו'גטסבי 'הוא למעשה מלודרמה של טעויות. המאהבת של אחד הדמויות מתה ומכאן נטרפים הקלפים!

"אני יודע שאני לא מאוד פופולרי. אני לא עושה מסיבות ענקיות. אני מניח שהבנאדם צריך להפוך את הבית שלו לדיר חזירים כדי שיהיו לו איזשהם חברים- בעולם המודרני" (ע"מ 136).

משולש האוהבים מתגלה והעיניים מתפוצצים.

גטסבי הופך לאגדה אורבנית ממדור הפלילים שילדים מבוקר ועד להודעה החדשה מתגנבים לביתו ומסתכלים כמו ניק בתחילת הספר. האהבה הטראגית והלא מושגת תחתום את המלודרמה שמסתיימת כמו טנלובלה או פילם נואר טיפוסי ב'גטסבי הגדול'.

"אני מניח שהוא חשב על השם זמן רב מראש. הוריו היו חוואים חסרי תושייה וכושלים- בדמיונו מעולם לא קיבל אותם כהוריו. האמת הייתה שג'יי גטסבי מוואסט אג, לונג איילנד, צמח בתוך דימויו האפלטוני בעיני עצמו"

באחרית הדבר הכותב אומר שפורסם הספר הוכר כספר תקופתי רומנטי ותו לו, ולא זכה לרומן נוקב המתאר את תחלואיה של אמריקה לדעתו.

"הם חבורה מזופתת", צעקתי מקצה המדשאה אתה שווה יותר מכולם".

בסופו של גטסבי מתפזרים הדמויות כמו סטודנטים בסוף קורס, ואף אחד לא מלווה את גטסבי
כמו שאף אחד לא מלווה את אבא גוריו, למשל.

הספר דומה לדרמה טורקית- "סמיר הגדול" (כן, כמו החומוס) - הוא עשיר ואוהב את זאת, אבל היא אוהבת מישהו אחר
בסוף כולם מתים...

» ביקורות נוספות של אושר
» ביקורות נוספות על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013