ביקורת ספרותית על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013 מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד
ספר בסדר

---

זהירות: הקדמה ארוכה. שנים רבות נמנעתי מקריאת הספר. מצד אחד אנשים לא הפסיקו להלל אותו, ומן הצד השני אנשים קטלו אותו באכזריות ("גטסבי הקטן" הייתה הבדיחה הנדושה). החלטתי, אז, שספר שמושך תגובות כל כך קיצוניות בטח יוביל גם אותי (אדם שנוטה לגוזמות) לפסק דין קיצוני לאחד הצדדים. מה גם שקלאסיקה שמושכת תגובות כאלו היא בד"כ מסוג הקלאסיקות שנקבעו בוועדה הסודית (שאף פעם לא שואלת לטעמי) אשר יושבת אי שם (כנראה באקדמיה) ומחליטה מהי קלאסיקה ומה אינו קלאסיקה, ולרוב טועה. יום אחד הופיע הספר בבית. אחי קנה אותו, אבל הוא נותר מיותם על השולחן, בלי הסימן לאורך הכריכה שמעיד על תשומת הלב. לאחר מספר ימים לא יכולתי להתאפק יותר ויצאתי לדרך. מישהו היה צריך לקרוא אותו.
הספר נחמד, לא יותר מזה לדעתי. פיצג'ארלד בהחלט היה סופר מיומן, וכל משפט, כל דיאלוג, והעלילה בכללותה מהודקים ביד אומן. אבל את האמת? הסיפור לא מעניין בצורה יוצאת דופן (אפילו משעמם בחלק מהספר). המשפטים באמת מהודקים כאמור, אבל ממש לא דורשים קריאה שנייה ושלישית כאילו הם מסתירים איזו משמעות מיסטית (כמו שהמהללים נוהגים לציין). הסוף נראה לי די צפוי, בערך ממחצית הספר. כמו כן, לצערי אני לא מוצא בו איזה מוסר השכל שנכון לכל זמן (עוד דבר שהמהללים אומרים). למעשה, הספר די תחום בתוך זמנו, ימי שנות ה-20 העליזות (שהיו במידה מסוימת תגובת נגד לימי הדיכאון של הדור האבוד של מלחמת העולם הראשונה). דווקא מכאן צומח יופיו של הספר, בתיאורים של אותה תקופה והלך הרוח שלה. מבחינה זו הספר בהחלט הכניס אותי לתקופה שרק קראתי עליה בריחוק, אבל אף פעם לא יצא לי לקרוא עליה מבחינת החוויה. לסיכום: ספר נחמד מאוד, באורך המדויק ביותר שיכל הסופר לכתוב, שנכתב ביד אמן של צורה ואסתטיקה (אולי אם היו לי הכישורים שלו, הביקורת הזאת הייתה הרבה יותר קצרה). ספר מופת? יצירה על-זמנית? לדעתי לא.

» ביקורות נוספות של sveta oaky
» ביקורות נוספות על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013