ביקורת ספרותית על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013 מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד
ספר לא משהו

---

"דייזי וטום ישבו זה מול זה משני צידי שולחן המטבח, ביניהם מונחים צלחת של עוף קר ושני בקבוקי בירה. הוא דיבר אליה בריכוז, ובתוך כך נפלה ידו על ידה וכיסתה אותה. מדי פעם היא הרימה את עיניה אליו והנהנה בהסכמה. הם לא היו מאושרים, ואף אחד מהם לא נגע בעוף או בבירה - ובכל זאת, הם גם לא היו אומללים. על המראה שרתה תחושה ברורה של אינטימיות, וכל אחד יכול היה לומר שהם זוממים משהו יחד."

אני חושבת שהפסקה הזאת היא תמצית הספר. למרות שאין בה שום מילה, לא על גטסבי ולא על "הגדול". ואם נראה לכם שאין בה הרבה ושהיא לא מאוד מעניינת, ובכן אתם די צודקים. זה עדיין ספר שהוא סיפורם של דייזי וטום, זוג צעיר ניו-יורקי בשנות העשרים של המאה הקדמת, של המעמד החברתי שלהם, ושל אנשים ממעמד אחר שרוצים להשתלב בו.

עכשיו תשאלו, למה אותי, תושבת המזרח התיכון בשנות העשרים של המאה העשרים ואחת יעניין רומן מלפני מאה שנה? התשובה היא שהוא באמת לא בהכרח מעניין. אחד מכללי האצבע שלי בקריאה של ספר ובהבנה כמה הוא עדכני למקום, לתקופה ולתרבות שאני נמצאת בה הוא מספר הערות השוליים באדבות המתרגם.
הערה אחת או שתיים- סביר.
חמש הערות - היי, לא נסחפת קצת עם הבעת הבקיאות והחכמה שלך?
עשר הערות - יוסטון, ווי האב א פרובלם. הקורא לא מכיר את הרקע ואת החברה ברמה כזאת, אולי זה לא הספר הנכון לתרגום.
חמש עשרה הערות ומעלה - זה כבר ספר מוער, מחקר אקדמי ולא חומר קריאה.

אז בספר הזה יש המון הערות שוליים. על דמויות, מקומות, רפרנסים תרבותיים, הסברים גיאוגרפיים, התנצלות על ביטויי אנטישמיות של המחבר ותקופתו ועוד.

טוב, מה בספר.
המספר הוא ניק קארוואי, שמעיד על עצמו שהוא לחלוטין משעה שיפוט מוסרי בנוגע לאנשים. הוא מספר סיפור קטן, בן 178 עמודים, על השכן שלו בשכונה בידיונית בפרברי ניו-יורק בשם ג'י גטסבי. גטסבי, אדם עשיר שלא ברור מאיפה ההון שלו הגיע, קנה את הבית בשכונת "ווסט אג" שמשקיפה מעבר למפרץ על השכונה היוקרתית יותר "איסט אג". גטסבי פותח את ביתו ומנהל מסיבות ראוותניות והמוניות, על אף שמנקודת השקפתו של ניק, ג'י עצמו לא מאוד נהנה מהן. הסיבה למסיבות נגלית למספר, ומסופרת ברומן בהדרגה. ג'יי היה מאוהב בדייזי, ועשה את הונו על מנת לזכות באהבתה. אמנם דייזי נשואה לטום ביוקנן, חברו של ניק מהאוניברסיטה, והם מנהלים חיי מעמד עליון סבירים למדי, אבל זה לא מאוד מפריע לגטסבי בתוכניתו ושאיפותיו.

מכאן זה גובל בספוילרים, אז לא אמשיך הלאה, רק אומר שהאהבה הגדולה מהחיים לא מנצחת פה, ובסוף אנשים נשארים ביציבות שמקנה להם המעמד החברתי שלהם והמסגרת המשפחתית שבנו, ואולי זה מבאס את המחבר. כן אומר שמבחינתי הספר הזה חלול למדי, גולל בצורה רזה חיים לא מעניינים של אנשים לא מעניינים, שכאשר קורה להם דבר טוב זה לא משמח אותי, כאשר קורה להם דבר רע לבי אינו נכמר, ודילמות החיים שלהם לא מרגשות אותי. האם זה רומן גדול? בתקופתו של פיצג'רלד גרסו שלא, אבל במפתיע אחרי עשרות שנים היתה לו עדנה, קצת כמו סטונר. מהרבה סיבות כמו סטונר. האם זה מצדיק תרגום לעברית? יתכן. האם זה מצדיק שלושה תרגומים שונים לעברית? לא נראה לי. אומרים לי שהספר היווה השראה ליצירות מופת כמו זו המתורגמת לעברית בטעות בשם "יער נורווגי" של מורקמי, ובכן די פשוט לי להאמין בזה. גם ביער נורווגי נגעה בי אותה תחושה חלולה של שום דבר שקורה לאנשים לא מעניינים.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013