ביקורת ספרותית על נראה בסדר מבחוץ מאת איילת פרטוש עבו

---

אשמת השורדים שבה ומכה בנו, על כל מי שאיבדנו, שהכרנו והשארנו מאחור. חמישים שנה בדיוק אחרי יום הכיפורים, היא כבר לא מנת חלקם של בודדים, של חיילים, אלא של אומה שלמה. בכל צעד ושעל היא דולקת אחרינו, מבחוץ אולי הכול נראה בסדר, אבל מבפנים, הכול חרב.

יובל למלחמת יום כיפור, מוצא עצמו שלומי, שוב מתמודד עם המוות. הפעם בדמות מחלת הסרטן ששבה ותוקפת את גופו. ענבל, בתו הרופאה ואשת סודו מינקות, נגררת למאבק להציל את האיש הקרוב אליה בעולם וסב נכדיה.

הספר נע בין העבר להווה, בין סיפורו של האב בזמנו ובתו כעת (בגוף ראשון). פרטוש עבו מיטיבה להמחיש את חוסר האונים המשווע בהתמודדות מול מחלה קשה, בדגש על המורכבות הייחודית של בת שהיא גם רופאה. היא צוללת להיסטוריה הפרטית של אביה והחטיבה שלו, כדי לנסות להבין טוב יותר את הפוסט טראומה שלו ושלה.

מה תורם כל הידע, הדיפלומות והמעמד אם ברגע האמת הם לא מסייעים לך להציל את אהוביך. מה הטעם בהיותך רופא, אם אינך מצליח לרפא.

ההלקאה העצמית של המחברת (או בת דמותה) כלפי גורל אביה, ניכרת ביצירה. הלקאה שאני מקווה שהכתיבה והזמן, סייעו לשכך. מאחר שהאהבה אומנם לא ניצחה את המוות (כפי שנכתב היטב בתקציר), אבל היא ניצחה את השתיקה, ובתקווה קטעה בכך, את מעגל הסבל הבין-דורי האישי והקולקטיבי-ציבורי.

יצירה כנה ואמיצה.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על נראה בסדר מבחוץ