ביקורת ספרותית על השיעור בגרמנית מאת זיגפריד לנץ
ספר מעולה

---

אתה לא יכול להחליף את האבא והאמא שלך. גם לא יכול לברוח מהם מתי שאתה רוצה. לפעמים אתה חושב שאתה יכול אבל לא תמיד זה נכון וגם שאתה מצליח לפעמים השריטות נשארות ואתה תרגיש אותם גם אם תנסה להסתיר.

זה ספר של דור שני אבל לא של פה. זה דור שני של גרמניה וזה ספר אחד הכי מעניינים שנפל בידיים שלי. אני קראתי אותו ממש לאט שאתה לא יכול לקרוא את זה מהר. כל פעם קראתי כמה דפים ואז הלכתי לקרוא דברים אחרים בגלל שהוא עושה לך שכל הזמן תחשוב. גם אתה מרגיש אותו. 

מה שאתה כל הזמן מרגיש זה הקור. לא רק בגלל שהם גרים שמה על יד המבורג באיזה איזור שיש שמה שניים וחצי כפרים עם כמה אנשים שכל אחד מכיר כל אחד ושיש שמה המזג אויר של הים הצפוני. הקור זה קודם כל מהאנשים וזה קור שאתה מחזיק אותו בורידים שלך.

הסיפור זה על ילד שאבא שלו היה השוטר באחד מהכפרים האלה בזמן של המלחמה ואחד הדברים שהאבא קיבל לעשות זה לשמור שצייר שגר שמה לא יצייר בגלל שהיה החלטה בברלין שאסור שהאיש הזה יצייר כי בציורים שלו יש נגד השלטון. והילד הזה הוא ילד שאוהב להסתובב וגם אצל הצייר הזה הוא מסתובב והוא מסתכל על האנשים ומבין את מה שהוא רואה לפי השכל שלו. 

והוא בודק מה האנשים שמה עושים ולמה הם עושים את זה יעני מה באמת היו חייבים לעשות ומה עשו וגם מה חשבו יעני אם עשו בחובה או עשו בתענוג ולפי דעתי יש לו הרבה דברים להגיד על זה והוא אומר אותם הכי יפה כי כמעט לא אומר שום דבר רק הוא שם לך אנשים מול העיניים עם הבעיות שלהם והאישיות שלהם ואז אתה מבין לבד וגם יכול לחשוב את המחשבות שלך על דברים כאלה שיש להם שמות גדולים כמו חובה וכמו אחריות וכמו אשמה. וגם על סליחה הוא חושב יעני כמה מהר סלחו ואם היו צריכים ככה לסלוח.   

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על השיעור בגרמנית