ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 10 בדצמבר, 2019
ע"י רוני
ע"י רוני
טאנה פרנץ' היא סופרת שאני אוהב. קראתי את כל ספריה שתורגמו לעברית ונהניתי מאוד. הפעם קצת פחות. האורך של הספר -643 ע' - הוא בלתי נסבל.המלל המתייפיף והתיאורים הבלתי פוסקים של הנוף בסגנון "...צמרות הברושים זוהרות באש קפואה כמו לפידים ענקיים, יש יצורים שנעים בין הצללים...מעל קרחות היער מסתחררות ציפורים מקושתות כנפיים..." ועוד ועוד - כמה אפשר ? מצד שני הספר הזה הוא בית ספר לתשאול משטרתי במצב עניינים מסובך ביותר, כאשר האוכלוסיה המתושאלת היא אוסף הזוי של בנות טיפש עשרה חניכות פניימיה מנזרית בדבלין. מה שכן שכנע אותי הוא האפיון של הצוות המשטרתי - הבלשית הקשוחה קונווי והבלש סטיבן מוראן שהצטוות אליה בעקבות פנייה של אחת מהחניכות ואשר למעשה לא היה אמור להשתתף בחקירה הזו.דוקא הוא הדמות שאיתה הכי הזדהיתי ואפילו שמחתי כאשר בסופו של דבר גישתו ואופן התחקור שלו פתרו את תעלומת הרצח. הסיפור מורכב מפרק של תיאור החקירה ומייד אחר כך פרק שמתאר על ציר הזמן את מערכת היחסים של חבורות הבנות בפנימייה עד לרגע הרצח.
בסיכום - מותח, אפיון טוב של דמויות בלשי המשטרה, תיאורי נוף ואווירה יפיפיים אך מוגזמים ומתישים, ארוך מדי. עדיין אמשיך לחפש את שאר הספרים שלה שטרם קראתי.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
את זה נטשתי אחרי כמה עשרות עמודים. שאר הספרים שלה נהדרים.
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת