“דפנה לוסטיג גדלה בהרצלייה, בצד העשיר, הנכון. היה לה הכול, כביכול. אמא רופאה ואבא יהלומן ושתי אחיות גדולות, ובית גדול ומתנות מחו"ל. אביה היה נכה, על כיסא גלגלים, משותק בפלג הגוף התחתון, אבל זה לא הפריע לו לשמחת החיים, ולעשות עסקים. או שכן? ורק במבט לאחור דפנה מצליחה לראות בין הסדקים, בין ההסתרות שהוריה טרחו לייצר כדי שלא לפגוע במצגת המשפחה הטובה. ואיך מצליח אבא נכה בפלג הגוף התחתון להביא ילדות”

“את דפנה לוסטיג אני מכירה בוירטואל מהמדיה כעיתונאית שאהבתי לקרוא וכשדרנית ברדיו שמאוד אהבתי להאזין לה , וכשראיתי שכתבה גם ספר ביכורים הייתי סקרנית גם לקרוא אותה בכתיבתה אז הממתינים המתינו בצד ואני לא עמדתי בפיתוי וגם הופתעתי לטובה . "אם בוחרים לשכוח דברים מסוימים , האם זה נקרא לשקר ?" כך נפתח ספרה החדש של דפנה לוסטיג יש לך הכל רומן ממואר משפחתי . משפט חזק ועוצמתי שעורר בי מחשבה במה”

“דפנה לוסטיג גדלה בהרצלייה, בצד העשיר, הנכון. היה לה הכול, כביכול. אמא רופאה ואבא יהלומן ושתי אחיות גדולות, ובית גדול ומתנות מחו"ל. אביה היה נכה, על כיסא גלגלים, משותק בפלג הגוף התחתון, אבל זה לא הפריע לו לשמחת החיים, ולעשות עסקים. או שכן? ורק במבט לאחור דפנה מצליחה לראות בין הסדקים, בין ההסתרות שהוריה טרחו לייצר כדי שלא לפגוע במצגת המשפחה הטובה. ואיך מצליח אבא נכה בפלג הגוף התחתון להביא ילדות”

“את דפנה לוסטיג אני מכירה בוירטואל מהמדיה כעיתונאית שאהבתי לקרוא וכשדרנית ברדיו שמאוד אהבתי להאזין לה , וכשראיתי שכתבה גם ספר ביכורים הייתי סקרנית גם לקרוא אותה בכתיבתה אז הממתינים המתינו בצד ואני לא עמדתי בפיתוי וגם הופתעתי לטובה . "אם בוחרים לשכוח דברים מסוימים , האם זה נקרא לשקר ?" כך נפתח ספרה החדש של דפנה לוסטיג יש לך הכל רומן ממואר משפחתי . משפט חזק ועוצמתי שעורר בי מחשבה במה”