ביקורת ספרותית על פתאום אהבה מאת אהרן אפלפלד
ספר מעולה

---

פתאום באה אהבה, והיא רכה וענוגה. בואה נובע ממקום שאינו צפוי ונוחת עליך במפתיע.
היא אוחזת בך ומטלטלת אותך ללא הרף.
היא שוצפת בך חיים נסתרים, מרכזת אל תוכך עדינות, תקווה ורגישות שלא ידעת כי שורים בך.
האהבה באה כרוח סערה ומסעירה את חושייך, מלבלבת בתוך נשמתך כלבלובו של פרח,
פרח החיים שעד כה ניצניו היו פעוטים, בלתי נראים ממש., נוגסים ומנביטים בך.
היא מזכירה לך את טעם ההשתוקקות, זיכרונות בלומים שנצטברו ונכהו בתוך סוגר ראשך.
זכרונות אשר שנים ניסית לשלות מתוך קבר הזכרונות אך הדבר לא עלה בידך, עד הפצעתה של האחת שעוררה והניבה כה הרבה,
כל הטמון במוחך ניגר החוצה, כל המחשבות, הרצונות והלבטים, כל הכמוס בך מוצא אט אט את מקומו אל תוך הדף,
מילה נשזרת במילה,
אות באות,
הפירצה נפתחת ומבעבעת כאשר הסוף לא ניכר לעיני איש והמים זורמים להם ללא הפסק.

מכחולו של אפלפלד משרטט בעדנה את קורות חייו של סופר הנאבק על המילים הרוחשות בתוכו כלהבה מרצדת. שנים הוא נאבק בתחושה שיש בו יותר מן הנראה לעין החפץ לצאת החוצה אך מסיבה כלשהי אין באפשרותו לעשות זאת והנסיונות הארוכים מכלים את כוחו היגע ממילא.
עד שהגיעה אל חייו אירנה. בחורה צעירה בסביבות גיל 30 שהופכת לסוכנת ביתו וככל שהזמן חולף היא נהפכת לחלק מחייו, מישותו המזדקנת והחולה המשוועת לטיפת רוגע, להגיע אל המלאכה ואל המנוחה.
כמובן שהדבר איננו מתרחש בין לילה. זהו תהליך רב שנים בו השניים מתוודעים זה אל זו. אירנה מתוודעת אל מנהגיו והרגליו של ארנסט בן ה-70, לומדת להכירם ולצפות בהם בשלווה ואיפוק שכה מסמלים אותה וארנסט מתחיל להכיר את סוכנת הבית השקטה, הבלתי מלומדת, שפלשה אל ביתו והציתה את גפרור חייו.
על פניו, אירנה וארנסט הפכים. הוא מבוגר ממנה בשנים רבות, מדשדש רגליו בעולם מדוכא, מהוסס ובלתי נהיר. שנים רבות אחזה בו שנאה כלפיי יהודים והיהדות בפרט בשל הצטרפותו אל הקומניזם שדחק את הדתות הצידה וראה בהם עילה להרס וחורבן.
אולם, ככל שבגר, נפלו סביבו אסימונים רבים שצלצולם לא חמק ממחשבתו והדהדו בתוכו כאשר שכב על יצועו בלילות. הוא החל לחקור ולפשפש בכתבי הדת ולנסות לגשר בין הפערים בינו לבין הוריו המתים, לנסות לשוב אחורה בזמן אל בית הסבים בקרפטים. בית איכרים צמחוני שחיו חייהם בפשטות עצומה אך אמונתם בליבם הייתה עשירה. אמונה במעשה אלוהים, בידי האדם ובחסד לבעלי חיים.
ככל שנובר ארנסט בעברו, כך הוא מבין שהחסיר הרבה מאוד מחייו בהווה כתוצאה מהתחמקות מן העבר. היחסים הטעונים בינו לבין הוריו השתקנים העכירו והכריעו את הכף, הפכוהו למי שהוא- אדם מיוסר שחרטות רבות שופעות בחייו. חרטות על אטימותו ורגזנותו כלפיי התנהלותם של הוריו, והתגעגעות סמויה לסבים שהלכו בדרך כל ארץ לפני שנים רבות.

אירנה באה ושינתה אותו באמצעות הלך רוחה הפשוט והלבבי. טיפין טיפין ובמסירות אין קיץ, היא נוטלת את מושכות חייו ומנווטת אותן אל חוף מבטחים, אל אדמה בטוחה מפני הרוחות הרעות האופפות אותו ומנשבות בעורפו. הדבר אינו מגיע בנקל אך באהבה רבה שתי הישויות הללו מתחברות וחיבורן, הצפייה בהן כצופה מן הצד, ריגשה אותי עד מאוד. כאשר מצבו מדרדר, היא אינה זונחת אותו ונסה על נפשה, היא נשארת איתו, סועדת ורוחצת את גופו באצבעותיה החרישיות, משתדלת לגרש את השדים והמכאובים ככל שידיה וחיבוקיה משיגים,
זוהי אהבה אמיתית ובתולית, נעדרת מיניות כמעט. ללא תמורה וללא תנאי. אהבה חפה מכל אינטרס מלבד טובתו של האהוב.
והתפילות מרחפות באוויר, תפילות להחלמתו. אמונתה של אירנה בהוריה המתים ובאלוהים נמזגת גם אל אישיותו של ארנסט, ממתיקה את ימיו כלילותיו. תקווה חדשה ניצתת בתוך עיניו ואירנה ערה לכך, קשובה לכל שינוי האוחז בארנסט ומברכת על כל אחד ואחד מהם.

ספר מקסים הניחן בדקדקנות אנושית שלא ישאיר לב אטום. מומלץ מאוד.

» ביקורות נוספות של סקאוט
» ביקורות נוספות על פתאום אהבה