ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בינואר, 2011
ע"י מורי
ע"י מורי
ארנסט בן 70. אירנה באמצע שנות השלושים לחייה. הוא אדם מבריק, איש חברת השקעות בעברו, תלמיד מבריק, קומוניסט בעברו, איש ספר ואינטלקטואל, סופר מתוסכל ואדם שאינו חי על-פי הרגש. היא אשה פשוטה ורגשנית, בגרות אף לא סיימה, אשה לא נשואה ויתומה מהורים, אותם אהבה אהבת נפש ולמענם היא שומרת על ביתה/ביתם כמקדש עבורם.
שניהם נפגשים כשארנסט זקוק לאשה שתסייע לו לאחר שאושפז בעקבות סרטן וברקע גם בעיות לב. ארנסט אדם גא, זקוף, חסכן במילים הנוהג לכתוב ללא לאות ובה במידה גם לרצות להשמיד כל מה שכתב. אירנה מסייעת לו בארוחותיו ובניקיון ביתו.
אט אט הפכים אלה נפגשים. ארנסט מעריך מאוד את נאמנותה, את רצונה לסייע לו בכל מאודה. היא מרבה לומר "תודה לאל" והוא לא מבין בתחילה איזו מין אמונה יש לה. הוא כמובן בז לאמונה, אבל מרבה לאחרונה לקרוא כל יום בתנ"ך, להשתאות כסופר על הכתיבה הרזה, החסכנית ועם זאת מלאת הוד ואומרת כל.
כך הם מתקרבים כשארנסט מקריא לאירנה פרקים ממה שכתב ונוכח אישיותה נפתח אצלו סכר שהיה סכור זמן רב, ותמונות רחומות מעברו חוזרות אל תודעתו מחייו אצל סבו וסבתו בהרי הקרפטים, משרותו בצבא האדום, מעברו כקומוניסט, דבר הנשגב מבינתו איך הוא האינטלקטואל המבריק יכול היה ליפול בהונאה הגדולה בתבל.
גם הספר הרזה הזה חובק עולם ומלואו, קסם אינסופי, חמלה, אהבת האדם והחיים. פלא נוסף פרי עטו הקסום של אפלפלד.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
