ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 21 במאי, 2020
ע"י אלעד
ע"י אלעד
נהניתי מאוד מהספר הזה, והוא הגיע אלי לידיים בזמן מתאים.
יש בכתיבה של אשר קרביץ הרבה שמחה, על אף עיסוק (עדין) ברוע, התנכלות וניצול.
העלילה עצמה, מעין חדר בריחה על כ-300 עמודים, היא המרכיב העיקרי בכתיבה, והיא עשויה היטב, מפתיעה ומעניינת (לא הרביתי, אגב, לקרוא ספרי בלשים). מעבר לזה, הכתיבה מצטיינת בעברית (וגם ארמית) יפה ומלוטשת, שלא מפחדת לסירוגין לקפוץ לשפה יומיומית דוגרית. יש בכתיבה הרבה הומור, משחקי לשון, ועולם דימויים ואסוציאציות עשיר ומצחיק. באופן כללי, יש לפעמים הרגשה של התפזרות יתר, אבל ככל שהקריאה נמשכת, מתגלה הסגנון האישי של אשר קרביץ כמקורי, צבעוני, אינטלגנטי, וכזה שלא מנסה, ע"פ התרשמותי, להיות דומה לכלום.
העלילה, בקצרה, היא על סופר שגונב סיפור משכנו הפרוקטולוג, והכל הולך ומסתבך כשהדוקטור מאבד הכרה בתאונה, והסיפור מתגלה כאמיתי ובעל השלכות פליליות עבור הסופר. בנוסף, כמה הסופר לקשר רומנטי (הוא כבר לא ממש צעיר), ועסוק בהרהורים על משמעות חייו, הכתיבה והסיפוק העצמי. הוא מרבה להזכיר ולצטט מספריו הקודמים. ה"קיר הרביעי" נשבר בדרכים שונות, כשהסופר, אדיר יודקביץ', מיישם הלכה למעשה תובנות והצעות ספרותיות שעולות לפרקים בספר עצמו (למשל ההקדשה, וסיפור קצר שנשתל בספר כי אין מסגרת אחרת לפרסם אותו, הערות של משתתפי מועדון קריאה, בחירת פסבדונים, ועוד).
בדרך לא שגרתית ולא נטולת הומור, מבצבצת ועולה שוב ושוב שאלת הסתירה בין אפסותם של החיים וחוסר חשיבותם, לעומת האחיזה בהם וההשתוקקות למצות מהם כמה שיותר. משהו כמו "ואנכי עפר ואפר" לעומת "ותחסרהו מעט מאלוהים" (ונזכרתי בפורסט גאמפ, ששואל ומכריע שבו זמנית יש לכל אחד גורל, אבל שגם כולנו עפים אקראית עם הרוח). וככה זה נשמע מפי המחבר (הזדמנות לגלות באופן נאות שהייתי סטודנט שלו לפני מספר שנים):
העולם הזה התקיים, אלוהים יודע כמה מיליארדי שנים, לגמרי בלעדינו, מבלי שאיש ציפה לנו, מבלי שאיש חש בחסרוננו. ועכשיו התור שלנו. יש לנו שבעים שנה לאכול, להפליץ, למלא טפסים, לשלם מסים, להעביר חוט דנטלי, לקנח את החוטם, לריב ולהתפייס, לגנוב ולהצטער, ואחר כך פווווף - כלום! ניעלם, ושוב לא נחסר לאיש. אבל הכתיבה... בתוך הדממה שהשתרעה לפנינו ותשתרע אחרינו זוהי מנגינת כינור.
ועוד טיפה:
לכל פרופסור מלומד תחום מחקר משלו וכולם אומרים בעצם בדיוק את אותו הדבר - ראו כמה חכם אני, ראו כמה אני קוסמופוליטי ומדבר אנגלית, אני אפילו יודע להכין מצגת!
ניתן לומר בלא הגזמה שד"ר פודולסקי נבר ביותר ישבנים מהוללי שם מכל פרוקטולוג במזרח התיכון. אמור מעתה: אם שמך הולך לפניך, ד"ר פודולסקי מאחוריך.
דפי השער של כל עיתוני הבוקר דומים זה לזה, אבל המוספים מטופשים כל אחד בדרכו.
21 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
איזו כתיבה יפה
כמו מנגינת כינור ;) ואין ספק שזה ספר אליפות! וסופר אליפות! |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה אלעד!
וכמה שאתה צודק... :) |
|
|
אלעד
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה, עמיחי!
אברש, איש יקר, תהנה! בין ספרים מכמירי לב, שלשנינו נטייה אליהם, קח הפוגה מרעננת זו כמו קוקטייל צונן בערב חם. (: |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אלעד, אני לגמרי משליך יהבי עליך.
כבר רכשתי עותק של הספר ולאור המלצתך האחרונה שעלתה יפה, אני איכשהו מאמין שגם אני אצליח ליהנות ממנו. במקרה ותיכזב תוחלתי, לכל היותר אוכל תמיד להפנות אליך אצבע מאשימה ולטעון לגרימת חבלה במזיד. ;) |
|
|
עמיחי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
סקירה נהדרת ומהנה ביותר. תודה רבה.
|
|
|
אלעד
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה אברש!
מומלץ בחום! |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
הומור, שפה מלוטשת ועלילה מסקרנת
הם כבר בבחינת עדות מהימנה למדי לחוויית קריאה מוצלחת עבורי.
כתבת נהדר. תודה אלעד! |
|
|
אלעד
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
חני, תודה רבה! הקרדיט על הציטוטים המצחיקים שייך לסופר!
פרפר, טוב שהתאפקת! אני רוצה לציין שהוא די שומר על טעם טוב, על אף הבחירה ההומוריסטית להעניק לרופא את תחום ההתמחות המדובר. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
אלעד, התאפקתי לא לכתוב תגובות נדרשות וצפויות המתקשרות לתחום התמחותו של הרופא :-)
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ברור שמסכימה עם הכל....
יופי של סקירה.
חשבת על זה שאחרי 70 שנה הסקירה הזו עדיין תהיה פה ומישהו יקרא אותה יצחק ויהנה ממנה בדיוק כמוני. תודה |
|
|
אלעד
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה פרפר!
גם אני בדר"כ נוטה לסגנונות שונים ממנו. נהניתי, ועלי להכיר טובה. |
|
|
אלעד
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה מחשבות!
תודה בת-יה! hill, תודה רבה! למרות שהעיקר בספר הוא העלילה, השאלה הקיומית מאוד נוכחת. אני חושב שהפתרון שלו לאותה סתירה, שלא נכתב מפורשות, הוא ההומור.. strnbrg, תודה רבה! בסוף זה כמובן ציטוטים. סליחה שלא היה ברור. הספר היה עבורי מהנה מאוד, ומקווה שכך יהיה גם עבורך. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
תודה על הסקירה.
יש לי חשד שלא אתלהב, למרות איכות הכתיבה. |
|
|
strnbrg59
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
יפה כתבת. ה"טיפות" בסוף הן ציטוטים
מתוך הספר?
גם אני אינני רגיל לקרוא ספרי בלשים אבל נהניתי מאד מספור קוואזי-בלשים אחר של קרביץ — קלמן קימרלינג. על כל פנים, שכנעת אותי להזיז את הספר הזה כמה מקומות מעלה על רשימת הספרים שאני מתכוון לקרוא. |
|
|
Hill
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
נגעת בנקודה מהותית.
עניין הסתירה. ביום יום שלנו אנחנו נוטים לשכוח עד כמה הכל יחסי, רגעי, נטול אחיזה אמיתית וחותם. מצד שני, כל קושי, מכשול (ולפעמים גם חוויות טובות) שואבים מאיתנו כל כך הרבה, שקשה להתעלם. מעניין מה התשובה "לסתירה" בספר, אם בכלל יש אחת.
|
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מענייינת. תודה.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-3 חודשים)
בגדול מסכים בהחלט.
|
21 הקוראים שאהבו את הביקורת
