ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 17 באוגוסט, 2020
ע"י Misskipod
ע"י Misskipod
רק היום, רק היום!
במחיר ספר אחד זכינו כאן לשניים, אולי אפילו שלושה סיפורים קלילים, שזורים זה בזה.
הראשון הוא סיפור מסגרת המתאר סופר מתוסכל שנופל קורבן ללחץ מקצועי והשניים האחרים, הם סיפורים מתגלגלים בסגנון מתח למתחילים.
בקיצור או שלא, מדובר בהכול מהכול ומכאן כבר ברור ש'לכתוב כמו אלוהים', מתנהל כמו יצירה מפותלת, שמשתמשת בין היתר בעקרונות הסיפור הבלשי.
מי אתה אדיר יודקביץ'?
או שמא נשאל 'מי אתה אשר קרביץ'?
כי תחושת ההזדהות מרחפת באויר.
"כיצד חש סופר כאשר הוא מוצא עצמו מככב בעלילה?"
מדובר בדמות ראשית חריפה וחדה, שמספקת ציניות איכותית בליטרים, אך משלבת אותה בפשטות לא הגיונית עד מתישה מעט. האלמנטים הבלשיים שמשמשים לחיבור בין הסיפורים, סובלים מהגשה שיטחית וגרמו לי לגלגול עיניים קל ובעיקר לרצון להמשיך ו'לגמור עם זה כבר'.
האקדמיה לבלבולי לשון עברית
"עליו להקטין לאלתר את האנטרופיה ולצמצם את האנדרלמוסיה העובדתית הבחושה במוחו" (פה הזדהיתי עם הסיפור).
הכל משום ש'לכתוב כמו אלוהים', לוקה בריבוי פטפטת עברית במהותה, שחלקה משעשע וחלקה מיותר למשעי.
זה לא שמדובר במילים שלא נתקלנו בהן בעבר, אבל עירוב מישלב גבוה במיוחד, עם כזה יום-יומי עד אימה, מוביל לקרעים בשטף הקריאה ושוב חוזרת אותה הרמת גבה.
למרות זאת, חוויית הקריאה בכללותה, נעימה ונוטה למעניינת לרוב.
אבל את אותם ארועי טרחנות קלים שניצפו בשטח (חלקם נובע משימוש בשפה יומרנית שרבים גם טובים, ראו בה סימן לכתיבה איכותית), ניתן היה בהחלט לשחרר הרחק מאיתנו.
את קו הסיום של התעלומה ובמיוחד את המשפט האחרון, ניתן ורצוי היה לשכתב אל סוף פחות סטנדרטי, פחות מעייף ובעיקר, אם יורשה לי, פחות סטיגמטי ומאכזב.
אחרי הכל, מדובר בארוע ספרותי חביב עד נעים, שספק אם יחרט לי לעומק הזכרון (מצד שני, לא סבלתי וזה כנראה לא מעט).
לסקירות נוספות https://misskipod.blogspot.com/
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Misskipod
(לפני 5 שנים)
אני אתך בתפלות, אברש.
תחושת ה'זה לא השאיר בי סימנים', או השאלות המתבקשות 'מה בדיוק קרה כאן כרגע?' ו'למה קראתי את זה?' הן חלק עיקרי באכזבה המתישה שחוזרת על עצמה לא אחת עם סיום הקריאה ולא מעט מוציאה את החשק להתערבב בספרים סתמיים. מתברר שלפעמים ספר סתמי, לא שונה מהותית מספר ירוד. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים)
ובאמת,
רב לי מאותם מותחנים הנגמעים בהינד עפעף, מטמטמים את הלב ומותירים אחריהם תפלות שאין לה שיעור. כמובן, יש ביניהם יוצאי דופן, אבל לבי לא נמשך אחריהם במיוחד לאור ניסיון העבר.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים)
חס וחלילה, אברש. גם בימים כתיקונם אני נמנע מסוגת המתח. שאקח על עצמי
משימה המתבקש ממנה כשלון ואנסה לשכנע אותך לקרוא פיגולים ציוניים?
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים)
מחשבות, אתה מסתכן בהאשמה חמורה.
אין לי שום דבר נגד ספרות מקור, אדרבא. רק ציינתי שניסיונות קריאה של ספרות מקור דומה, כלומר כזו שמשתייכת לסוגת המתח או הסיפור הבלשי, לא עלו יפה במיוחד.
אתה כמובן מוזמן לסייע לי לתקן את אותו הרושם ולהמליץ על ספרות מקור בלשית איכותית, אבל אני לא מבטיח להיעתר ולקרוא את הספרים בהקדם. כידוע לך, אני לא נוטה להרבות בקריאת הסוגה הזו. |
|
|
מורי
(לפני 5 שנים)
אברש, גם אתה נגד ספרות מקור?
|
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים)
גם לי צרמו מעט המשלבים הטלואים,
אבל במקביל שיעשעו אותי כל המונחים שנשאלו מעולם המדע.
נדמה לי שבהתייחס למשפט שציטטת ממש, תהיתי לעצמי כמה מהקוראים באמת נתקלו במושג אנטרופיה בחייהם והאם יתכן שקרביץ שכח לרגע שקהל הקוראים שלו לא מורכב כולו מתלמידי קורס במכניקה סטטיסטית. (: למרות הכל, הכתיבה של קרביץ ראויה והקריאה בספר הייתה קולחת ולא לגמרי בלתי-מהנה. לאור ניסיוני הצנוע עם ספרות מקור דומה מהעת האחרונה, הייתי אומר שזה בהחלט הישג לא מבוטל. תודה על הסקירה היפה והמנומקת. |
|
|
Misskipod
(לפני 5 שנים)
נצחיה,
אני לא מכירה את אשר קרביץ, אין לי דבר נגדו וכל סקירה מתייחסת אך ורק לגופו של הטקסט:). |
|
|
Misskipod
(לפני 5 שנים)
פואנטה,
הצחקת והרגת (אין לי מילים מפוצצות לתאור התופעה). |
|
|
נצחיה
(לפני 5 שנים)
אשר קרביץ הוא איש מעניין מאוד.
משחקי המילים והמשלבים ותעלולי הכתיבה הם חלק ממי שהוא. |
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים)
עליו להקטין לאלתר את האנטרופיה? נשמע אסימובי.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים)
אולי היה עליו להקטין לאלתר את הפרטנציה לכתוב כמו אלוהים
וכך למזער מוטציה של אינטגרציה בין-משלבית שיצרה אצלך ריאקציה של דיסוננס פרטיקולרי בשטף הקריאה.
|
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
