אדמונד וילסון, המבקר האמריקאי הדגול, החשיב את נתנאל וסט כאחד הסופרים היותר חשובים בספרות האמריקאית המודרנית ויש אף שסוברים כי הוא עולה על פ. סקוט פיצג'רלד בכוח התיאור האינטנסיבי של עולם שאבדו ממנו חיים ותקוה. ייתכן ש-"יום הארבה" הוא הרומן הטוב והמבריק ביותר שנכתב על הוליבוד של שנות השלושים ואולי של כל התקופות. הספר מתאר את ערגותיהם, את ייאושם, את יסוריהם, ואת חיי-השוליים של כמה מזדנבים פאתטיים בהוליבוד של סוף שנות השלושים, אבל הטון הצונן והארסי של הספר וחזון אמריקה הצועדת לקראת קיצה האכזרי, עושים אותו לספר קלאסי. הוליבוד של נתנאל וסט, היא עיר-תופת, שופעת שנאה והרס, הממיטה חורבן על קורבנותיה. הקורבנות של וסט הם פיי גרינר, נערה יפהפיה ושאפתנית שחלומה היחיד בחיים להיות כוכבת-קולנוע; טד האקט, אמן תסריטאי צעיר שיצא זה עתה מבין כתלי האוניברסיטה היוקרתית של ייל כשחזון אחד מפעם אותו, חזון "שריפתה של לוס אנג'לס"; הומר סימפסון, רואה-חשבון שפרש מעבודתו בגיל צעיר מסיבות בריאותיות, ונהפך לעבד נרצע, מושפל וחסר-תביעות של פיי גרינר; וכן הארי, אביה הקשיש של פיי, שחקן וודביל שעבר זמנו, ליצן מתפורר ועצוב. דמויות אלה ואחרות נסחפות בקסם שאין לעמוד בו של עולם השעשועים ונקרעים בכאב במתחיו הנוראים. נתנאל וסט, שנולד בניו-יורק כנתנאל ויינשטיין, הכיר את הוליבוד מקרוב כאשר חי ועבד בה כתסריטאי. "יום הארבה", כמו הרומנים המבריקים, המשעשעים והמחרידים האחרים שלו, הוא יותר מאשר תעודה על תקופתו -הוא נבואה. ...