“# סבא של סטפן הרטמנס, פלמי גאה, אדוק בדתו, עקשן ושמרן, כתב יומן והנכד החליט לספר לעולם על סבו ועל חייו, והשתמש בקטעי היומן כמו מדריך תיירים המשתמש במונומנטים אותם מבקרים: כרקע צבעוני לחיי הסב וכהדגמה למשהו גדול מחייו – מקום צמיחתו, תרבותו והמנטליות שלו. אורבה שנולד ב-1891 היה אחד מחמישה ילדים שנולדו לאמו הנערצת, שהיתה בת למשפחה מכובדת, משכילה ומרשימה, ולאביו שהיה צייר כנסיות אביון (הוא גם ציי”

“"אין חדש בחזית הבלגית" - נכתב בעיתון במאי 1915. בשוחות בחזית שכבו חיילים ימים ארוכים, רעבים, צולים חולדות ויונים ושותים מים מזוהמים, סובלים מכינים וזיהומים, משלשלים, רואים יום יום את חבריהם מתים מוות בזוי ויודעים שהם הבאים בתור. חלקם קמים מרוב ייאוש וצועדים לעבר קווי האויב ב"התאבדויות מוסוות". יומנו המרתק של אורבה מרטין, סבו של הרטמנס, מתאר את החזית הבלגית במלחמת העולם הראשונה מנקודת מבטו של חי”

“הזכרונות שלי מבלגיה הם לא מאד פסטורליים. בסך הכל הייתי בה בערך יומיים ו"נמלטתי" יהיה תיאור פחות או יותר הולם. זאת היתה הפעם הראשונה שלי בקראוון, נסענו לאורך המוזל, נכנסנו דרך לוקסמבורג והכיוון היה לצפון מערב, ברוז', אוסטנד, אזור החוף.  כבר בהתחלה כלום לא הלך לנו. רצינו לעצור באיזו מעלית של סירות, כזאת שמשווה גבהים בין תעלות, באיזה חור באזור הכפרי, אבל לא כל כך מצאנו אותה. אנשים שעצרנו לידם ידעו”

“ספר מיוחד, שמצליח לקשור אומנות הציור עם כתיבה בסגנון מיוחד ועדין,ואירועים בחיי שלושה דורות בבלגיה. התקופה היא סוף המאה ה 19 ,תחילת המאה העשרים עם מלחמת העולם הראשונה. הפלמים מדברים בשפה פלמית עם ביטוי יהודי "איישמוך" אותו אומרים עם סימן צלב לפני השינה. פירושו " אלוהים ישמור אותך", משהו שנשמע היום בין דוברי אידיש "ישכוח" ל "ישר כוח". חסרי האמצעים הולכים בקבקבים גם כשהם עובדים כנערים בבית יציקה או”

“# סבא של סטפן הרטמנס, פלמי גאה, אדוק בדתו, עקשן ושמרן, כתב יומן והנכד החליט לספר לעולם על סבו ועל חייו, והשתמש בקטעי היומן כמו מדריך תיירים המשתמש במונומנטים אותם מבקרים: כרקע צבעוני לחיי הסב וכהדגמה למשהו גדול מחייו – מקום צמיחתו, תרבותו והמנטליות שלו. אורבה שנולד ב-1891 היה אחד מחמישה ילדים שנולדו לאמו הנערצת, שהיתה בת למשפחה מכובדת, משכילה ומרשימה, ולאביו שהיה צייר כנסיות אביון (הוא גם ציי”

“"אין חדש בחזית הבלגית" - נכתב בעיתון במאי 1915. בשוחות בחזית שכבו חיילים ימים ארוכים, רעבים, צולים חולדות ויונים ושותים מים מזוהמים, סובלים מכינים וזיהומים, משלשלים, רואים יום יום את חבריהם מתים מוות בזוי ויודעים שהם הבאים בתור. חלקם קמים מרוב ייאוש וצועדים לעבר קווי האויב ב"התאבדויות מוסוות". יומנו המרתק של אורבה מרטין, סבו של הרטמנס, מתאר את החזית הבלגית במלחמת העולם הראשונה מנקודת מבטו של חי”

“הזכרונות שלי מבלגיה הם לא מאד פסטורליים. בסך הכל הייתי בה בערך יומיים ו"נמלטתי" יהיה תיאור פחות או יותר הולם. זאת היתה הפעם הראשונה שלי בקראוון, נסענו לאורך המוזל, נכנסנו דרך לוקסמבורג והכיוון היה לצפון מערב, ברוז', אוסטנד, אזור החוף.  כבר בהתחלה כלום לא הלך לנו. רצינו לעצור באיזו מעלית של סירות, כזאת שמשווה גבהים בין תעלות, באיזה חור באזור הכפרי, אבל לא כל כך מצאנו אותה. אנשים שעצרנו לידם ידעו”

“ספר מיוחד, שמצליח לקשור אומנות הציור עם כתיבה בסגנון מיוחד ועדין,ואירועים בחיי שלושה דורות בבלגיה. התקופה היא סוף המאה ה 19 ,תחילת המאה העשרים עם מלחמת העולם הראשונה. הפלמים מדברים בשפה פלמית עם ביטוי יהודי "איישמוך" אותו אומרים עם סימן צלב לפני השינה. פירושו " אלוהים ישמור אותך", משהו שנשמע היום בין דוברי אידיש "ישכוח" ל "ישר כוח". חסרי האמצעים הולכים בקבקבים גם כשהם עובדים כנערים בבית יציקה או”