ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 בפברואר, 2020
ע"י אלעד
ע"י אלעד
יצירה מרשימה בה כורך הרמן הסה רעיונות קיומיים, אישיים ואקטואליים זה בזה (נכתב בגרמניה ב-1927).
זה סיפור על אדם שחווה לפעמים התעלות כשהוא קורא ספרות טובה (פילוסופית או דרמטית) וכשהוא מקשיב ליצירות נשגבות. בשאר הזמן הוא מנהל את חייו לאור חוויות ההתעלות (מתוך רושם ההתעלויות הקודמות וציפיה להתעלויות הבאות). הארי האלר (זה שמו) מרגיש את עצמו שונה מרוב האנשים, ולא מוצא טעם ומובן בנורמות החיים המקובלות, שנתפסות בעיניו כהמוניות ותפלות. כתוצאה מכך, הוא בוחר בחוסר תלות כעיקרון מהותי בחייו, מה שמביא אותו לבידוד חמור מהחברה, לניכור הולך וגובר, ולתגובות בוטות וחסרות סבלנות כלפי הסובב אותו (אם בכלל יש אינטרקציה). הבדידות והבוטות לעומת ההתעלות הרוחנית, מביאות אותו למדל את אישיותו כבעלת שני מרכיבים – שטני ונשגב (בדומה לפאוסט של גיתה, האהוב עליו), או: אדם וזאב ערבה. אבל זו רק ההתחלה, והארי האלר, שחותר ליישב את סתירותיו הפנימיות, לא מסתפק במודל פשטני זה, ויוצא למסע רוחני, שנעשה סוריאליסטי, במהלכו יקבל "טרקטט על זאב הערבה" (מאמר מדהים שמנתח את אישיותו ובעיותיו, שמופיע כמו חוברת בתוך הספר), יעליב מכר פרופסור בורגני, יפגוש את גיתה ומאוחר יותר את מוצרט, הנערץ עליו במיוחד, ובעיקר יציית להרמינה, שתלמד אותו לרקוד, להסתכן ולחזר, להנות ממאכלים ושתייה ומג'אז (ששנוא עליו. הג'אז ב-1927 לא השתכלל עדיין לכדי סגנון מתוחכם ומוערך כמו היום, ונתפס אז כהמוני ונחות). דרך הרמינה יתוודע הארי למריה היפה, ולפאבלו, נגן סקסופון מסתורי.
האם ימצא הארי שמחת חיים? האם יצליח להרכיב מחדש את אישיותו מאלף מרכיביה? האם יוכל להנות מיצירות נשגבות שמשודרות ברדיו? (ב-1927 איכות השמע הייתה ירודה מאוד, ובנוסף, חוויית ההאזנה בכל מקום כחלק מהמולה, הייתה חדשה ומנוגדת לזו שבקונצרטים)
ובאופן כללי: האם הבינוניות ששולטת בכל, היא זו המאפשרת את קיומו התקין של העולם, בצמצום טווח היטלטלות הנפש, ופוקוס על הצדדים הבריאים בחיים? או שמא בבינוניות טמונה סכנת העדר שתכשיר את הקרקע לשלטון הנאצי (6 שנים בלבד לאחר כתיבת הספר)?
מומלץ לא רק "לטרופי דעת" (כפי שנכתב), ומומלץ למעריצי מוצרט.
ציטוטים:
"כל חייך היית עוסק בדברים שהעיסוק בהם קשה ומסובך, ואילו דווקא את הדברים הפשוטים לא למדת. בכלל לא. מדוע זה? לא היה לך פנאי? לא היה לך חשק? יהיה כך, ככלות הכל אינני, תודה לאל, אמא שלך. אבל אחר כך לבוא ולהעמיד פנים כאילו ניסית כל מה שהחיים עשויים לתת לאדם ולא מצאת דבר שיהיה כדאי, לא, לכך אי אפשר!" (80)
" נשאת בלבך תדמית חיים, אמונה מסוימת, תביעה מסוימת, היית נכון למעשים, לייסורים, לקורבנות – ואז התחלת להבחין, שהעולם כלל אינו דורש ממך מעשים וקורבנות וכדומה, שהחיים אינם בחזקת עלילת גבורה פיוטית עם תפקידי גיבורים, שהם אינם יותר מטרקלין ביתם של אזרחים אפורים אשר בו אכילה ושתייה, קפה וסריגה, משחק קלפים ושמיעת רדיו עונים על כל השאיפות. ומי שדרוש לו ויש בו אותו דבר אחר, אותו יופי ואותה רוח גבורה, אותה הערצת הפייטנים הגדולים או הערצת הקדושים, אינו אלא שוטה ודון קישוט." (151)
"רק אחרי שעברת את כל זה, רק אז תתעורר השאלה אם אמנם נותר בך משהו אישי, משהו מיוחד, או אם כל מעשיך ותוצאותיהם לא היו אלא קצף על פני הים, השתכשכות חסרת תכלית בשטף דברי הימים" (216)
"חלחלה שהיה בה גם משהו מן האושר" (על מה שעוררה המוסיקה של מוצרט, 221. חפשו: Idomeneo – o voto tremondo)
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אדמה
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה על הסקירה, בדיוק התחלתי אותו.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
הסקירה טובה. לגבי הספר יש לי ספק.
בעבר הרחוק ניסיתי לקרוא את "זאב הערבה" ואת "דמיאן" ולא התלהבתי משניהם. יתכן של"נדודים" יש סיכוי רב יותר למצוא חן בעיני.
|
|
|
כרמלה
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
סקירה נהדרת לספר שהיה אהוב עלי בצעירותי.
תודה אלעד. |
|
|
אלעד
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה חני!
|
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
אלעד סקירה יפהיפיה ומרשימה.
היצירה הזו היא אחת האהובות עלי.
ההתבוננות של הסה בעצמו וגילוי תובנות גורמת בסופו של יום גם לקורא להתבונן על חייו. ספר נפלא וסקירה לעילא. |
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
