"הסוד לא טמון בסגולות האזרח המצוי או האזרחים הרגילים, אלה ביוצאי דופן שבהם."
זאב הערבה הוא ספר פילוסופי שמשתף את הקורא במסע קמטוטי הנפש וחיוכי הלב, בין המחשבות הכמוסות שצפות כשאנחנו מהרהרים במסע חיינו ותוהים על חיי נצח או הריק האינסופי של היקום. הספר הזה הוא מראה לאנושות.
העלילה מספרת על הארי, בבוקרו של יום הגיע ושכר דירה בבית דירות הגון ,אצל אישה הגונה. הוא חי בסגפנות כמעט דתית. אכל מעט התלבש צנוע, התבדל מהחיים החברתיים. ולכל הדעות כמעט גסס.
לפתע באמצע החיים הכיר את הרמינה ששינתה את עולמו בכך שלימדה אותו לרקוד, לצחוק ולהשתטות כשאר האדם. הקיצוניות הזו בחייו הביאה אותו למחשבות מרובות על החיים ועל כך כל העלילה היפה. ספר מלא הרהורים. ספר לא פשוט מבחינת העומק המחשבתי. זהו ספר למיטיבי לכת ולא מתאים לכל מצב רוח. לעתים דיכא בגלל המחשבות האבדניות שבו. זה לא ספר שמח. זה ספר שמהרהרים בו זמן רב אחרי שקוראים, היות והוא משקף את כולנו פה על הכדור ,הוא מטבעו מטלטל.
*******************************************************************************************
הלך הרוח בספר ורשימות לעצמי בעקבות הספר. אז מה הקשר לזאב הערבות?
לפי הרמן האדם משול לזאב כשבמשך החיים שני הצדדים שלו באים לידי ביטוי .בישותו הזאבים או האנושית. כזאב בודד שנע במרחב הזמן שמאפשר לו מפלט לצמיחה בהתבוננות. לבין ישותו כאדם שמחויב ברגעי אושר זמניים כצרכן תרבות ,ומוזיקה , תאטרון. והאושר העילאי זה שאנו שואפים אליו הוא השילוב בין הזאב לאדם .
האדם השלם הוא נטול מנוחה כששני הישויות שבו נרגעות ועושות אתנחתא. זה הלך הספר! הסה מביא כאן את הפילוסופיה עלינו האנושות "נר שלא כבה לעולם". בין אם אנחנו אוהבים לרקוד בלהבות החיים ולאכול אותם אפויים עד תום או להתחבא בין הזרדים ולחיות חיים שקטים ומהורהרים בלי רעשים מיותרים עד הסוף הידוע..
יש פה הרבה מן המוטיבים הדתיים על חיים של הליכה בתלם ושיעבוד, או התבדלות חברתית וסגפנית .השאיפה היא של רובנו לחיות חיים ללא תלות ללא מחוייבות שתגביל אותנו ועל ידי כך לקבל חופש ומרווח נשימה אך גם בדידות תהומית ועוני גדול.הפחד מבדידות והשארות בגפינו הוא אחד הפחדים הגדולים .
מתוך החירות הוא הבין שהוא גוסס והיות ונותר בתורתו שבחר כמתבודד. העולם הפסיק להטרידו. חוסר מגע והתבדלות מאנשים הייתה כחרב פיפיות. החידלון גלמודי היה משול למוות איטי לדידו. שני הקטבים הללו משחקים משחק מכריע כשאנחנו באים לחיות את האמת הגדולה של חיינו
או לחיות על פי צווים וקודים מוסריים וחברתיים ולמעול בעצמנו שזה כמו למכור את נפשנו לשטן.
לעתים אנחנו כמו גבעול השואף להתמתח מעלה מעלה מוזן מהרוח בלבד, זו שממלאה אותנו ואת כל הווייתנו וגורמת לחיוך הפנימי "למות מאושר". ולעתים שורה עלינו מוזה של התפלשות בבוץ החיים , התכתשות "ארצית" שמוזנת מהתהוללות שטופת תאווה שמקדשת יצרים, מהתשוקות שלנו לאוכל ,למין ,לבגדים יפים ,לחומר ונהנתנות. ולמרות הכל הבורגנות בועטת ומשגשגת, הוא שאל את עצמו איך יכול להיות?
ספר מופלא באמת, גורם לחשוב על מהי חירות אמתית?

















