ביקורת ספרותית על להעיר אריות מאת איילת גונדר-גושן
ספר מעולה

---

ספר מיוחד שקראתי לאט, נותן לו לחלחל. סגנונו נוקב, חושפני ולעתים בוטה והמחברת נכנסת לנפש גיבוריה וקוראיה.
איתן גרין הוא נוירו-כירורג בסורוקה ש'הוגלה' מהמרכז לאחר שאיים לחשוף שחיתות של פרופסור שכמרצה נהג לרדת על סטודנטים. מתגורר בוילה בעומר עם משפחתו- אשתו ליאת הינה חוקרת משטרה ושני בניהם.
שונא את העיר, האנשים, האבק והחום.
מבוססים וחייהם נוחים למדי למרות עבודתם התובענית.
עד היום בו אחרי משמרת הוא מתפרק בדהרה בג'יפ שלו ליד קיבוץ טללים לצלילי ג'ניס ג'ופלין, פוגע במסתנן אריתראי שבכסילותו הלך לצד הדרך בחושך ולך תבחין בו. האיש מוטל עם גולגולת מפוצחת ודימום כבד וברור שימות. איתן מנסה לטפל בו ומבין שאין מה לעשות ולמי באמת יהיה אכפת מעוד מסתנן עוזב את המקום בידיעה נוראה ומעיקה-
הוא
הרג
בנאדם (כך במקור)

למזלו הרע ארנקו נופל ואריתראית יפה בשם סירקיט מופיעה ליד ביתו.
הסחיטה מתחילה. סירקיט לא מסתפקת בעשרות אלפי שקלים במזומן שנתן ודורשת שיטפל במסתננים חולים. ההתחלה נוראית. נסיעה קצרה ושנות אור מעולמו. איתן רגיל לניתוחי מוח עדינים וסטריליים של מורדמים ובתנאים נוחים ונחשף לראשונה בהלם מהפך קרביים לעליבות הנוראה של החיים בשוליים של השוליים. אפריקנים במבנים מוזנחים שלאיש לא ממש אכפת מהם . צפיפות ואומללות ומעל הכל-הצחנה. לכלוך וזיעה,פחד ויאוש. נאלץ להתמודד עם מפגעים הרחוקים מעולמו המסודר- שברי מאמץ מהליכה ממושכת, נגעי עור, פצעים, חבלות ממכות שחטפו מהבדואים בסביבה או המצרים בדרך לישראל ובתנאים קשים-על שולחן מתכת מטונף במוסך צפוף, נאלץ לגנוב תרופות ולהסתיר מליאת והקולגות את האמת. חשדה גובר בהדרגה כשתירוצי העדרויותיו והתנהגותו המשתנה מעלים תהיות ושאלות בלתי נמנעות.
הוא שונא את סירקיט בצד איזו משיכה לא מוסברת. סירקיט היפה, השקטה והכוחנית שנראית מעין מנהיגה בקרב המסתננים. סירקיט המסייעת לעתים בטיפול ומדברת במילים בודדות- 'אז? נתחיל? נראה, בוא, סכין'. שיש לה קרבה להרוּג.
שונא עד שאינו יכול כי אי אפשר לשנוא ולשנוא ולשנוא.
למשטרה אכפת מהמסתנן השחור וליאת בין החוקרים. חשד בנער בדואי שגנב ג'יפ בסביבה ומודה לאחר 'לחץ פיזי מתון' מופרך בסופו של דבר.
עולם של ניצול בידי בדואים מבריחי סמים וישראלי המעסיק אותם במסעדתו והאמת איתו שונה לגמרי.
יום אחד איתן עד לפשע חמור של מסתננת ויש לו נשק נגד הסחיטה והוא מחליט די, הספיק לי.
ולקראת הסוף נטרפים הקלפים. השבר בין בני הזוג, האמת הקשה המעמתת אותם וכל האמת על סירקיט.
לילה של טירוף בו איתן וסירקיט נקלעים לסיוט והכל מתהפך בעימות אלים מול אנשים חסרי גבולות.
שלושת דמויות המפתח בספר-איתן, ליאת וסירקיט נושאות מטענים. סירקיט מהכפר העני באפריקה.ליאת מאור עקיבא על סבתא אוהבת, הורים לא קלים ולעג בבית הספר בגלל 'לק של פרחות' על ציפורני התלמידה המזרחית.איתן על אחיו המת.
המחברת מפליאה במינוחים רפואיים ואיך כימיקל בגוף גורם לתוצאה שגוררת תוצאה נוספת. העולם מהתמונה הקטנה לגדולה- שקית אשפה מושלכת לפח שתכולתו מושלכת למשאית הזבל ותכולתה לאתר הפסולת בנגב והאדמה נמלאת אשפה ואינה מתרוקנת והאבק עולה ועוטף את העיר אך כיור הנירוסטה במטבח של איתן וליאת מבהיק.
והרהורים- מי אני? מה מהותי? מה קובע- ארבעים ואחת שנות עשייה, יחידה מובחרת, לימודים, משפחה והצלת חיים או שישים שניות ארורות ששינו הכל?וכמה רחוק אלך כדי להשאיר את הסוד הנורא קבור.
ביקורת מרומזת על החברה שבעיניה כל המסתננים אותו דבר, עלובי חיים המקרצפים את המסעדות שלנו ומה יהיה אם נרחם על כולם, הרי כל אפריקה תבוא הנה.
קצת ארוך לעתים, מדהים, מטלטל ולא מרפה.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על להעיר אריות