ביקורת ספרותית על להעיר אריות מאת איילת גונדר-גושן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 19 בפברואר, 2020
ע"י yaelhar


#
לפני קצת יותר משנתיים שונרא כתבה ביקורת על הספר הזה. היא התפעלה מאיכות הכתיבה – ודירגה אותו בחמישה כוכבים – ויחד עם זאת שפכה קיטונות של חמת-זעם על האג'נדה שלו, שלדעתה הכפישה את המדינה. ההתייחסות יוצאת הדופן סיקרנה אותי וכשנתקלתי בו קראתי.

איתן גרין – השמות של גונדר-גושן הם בעלי משמעות – הוא נוירולוג שהוגלה בגלל ניסיון כושל לחשוף שחיתות, מבית חולים מפורסם במרכז הארץ לבית חולים סורוקה בבאר-שבע. הוא נשוי ותיק לאשה אהובה, אב לשני בנים קטנים ושונא כל רגע בעיר הדרומית המאובקת והעלובה בעיניו. לילה אחד, אחרי יממה של עבודה רצופה, הוא מחליט "לקרוע את המדבר" בג'יפ האדום שלו ודורס למוות אריתראי שנקרה בדרכו. הדילמה ברורה לכל נהג: לדווח למשטרה ולהתמודד עם ההשלכות או להשאיר את הדרוס בתקווה שאיש לא ידע? הוא עושה מה שחלק מהנהגים היו עושים אם היו בטוחים שלא ייתפסו: זונח את הדרוס שכבר אין מה לעשות כדי לעזור לו. ולמחרת, כשמתברר שאריתראית אחת יודעת, הוא הולך ומסתבך, נסחט ומסכים לשמש חדר מיון של איש אחד לחולים שהם פליטים או מסתננים – כאלה שאינם מעיזים לפנות לבתי חולים מפחד או מפני שאין להם ביטוח רפואי.

אז מה יש לנו כאן? דילמות למכביר. פגע וברח. דילמת המסתננים מאפריקה. שאמנם אנו נמנעים לקרוא להם "כושים" [התקינות הפוליטית כל כך חילחלה שאפילו מילה כמו "כושי" שאינה טעונה גזענות, שלא כמו ה"ניגר" האמריקאית, נעשתה אסורה]. אנחנו מכנים אותם "אפריקאים-אמריקאים" כמו שנהוג באמריקה, גם אם הם אפריקאים אך לא אמריקאים, או אפילו אינם אפריקאים והם בכלל מג'מייקה... אנחנו מרחמים עליהם מרחוק. אם הם פה הם מטרידים את שלוותנו. מה לנו ולהם? שיחזרו למקום ממנו באו.
אבל, למרות הסיפור המרכזי, הספר אינו עוסק, לדעתי, בבעיית מבקשי המקלט והמסתננים. הוא עוסק בנו. כולנו "איתן גרין". מצד אחד מטפלים (מאונס) בחלכאים ונדכאים, מצד שני נגעלים ממה שכרוך בזה – ריח, מראה, התנהגות לא מוכרת. הסיפור עוסק בסטיריאוטיפים שאנחנו מייחסים לקבוצות שונות. הוא עוסק בהצדקות שאדם נותן למעשיו כשהוא יודע שמניעיו אינם נאצלים.

זה ספר מטריד. לגונדר-גושן יכולת הבחנה מעולה והתבוננות חדה, יכולת מוצלחת בדרך כלל "להיכנס לראש" של אנשים שונים בעלי מטען שונה, המרכיבים את חיינו פה. והיא מתארת מצב בו הגיבור משקר, גונב, סוחט חברים ובוגד בבת-זוגו באופן עמוק יותר מאשר סתם לשכב עם מישהי אחרת. אנחנו קוראים את הסיפור ומתנדנדים בין הבנה לאחד משלנו לבין סלידה ממעשיו. לצערנו אנחנו לא יכולים להיות יפים כמו שהיינו רוצים, [אבל אנחנו גם לא מכוערים כמו שאנחנו חוששים]. אנחנו בני אדם עם טוב ורע, עם חמלה ועם גועל, עם פחדים ועם התנשאות – כל מה שמרכיב בני אנוש.

הספר טוב ועוכר שלווה כמו ספריה האחרים. הוא אינו חף מפגמים (בעלילה, באמינות) אבל אלה זניחים, לדעתי, יחסית לאיכותו. הוא אינו מגיע לרמת "לילה אחד, מרקוביץ'" (שאולי שבה אותי לא רק בזכות סיפור נפלא, תיאורים וכתיבה נהדרת). הכתיבה הנהדרת קיימת גם פה, הדימויים שנונים ואינטליגנטיים, הסיפור מרתק, הסופרת מצליחה לפעמים להתעלות מעל הסטיריאוטיפים ולהתעלם מהתקינות הפוליטית המאוסה שהשתלטה עלינו כשלא שמנו לב. היא מצליחה לבחון דילמות פרטניות ולאבחן את הדרך הסכיזופרנית איתה אנחנו מתמודדים עם בעיות מוסר ואתיקה. (דרך) אחת לנו ו(דרך)אחת לאחרים. ושלום על ישראל...


39 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
צב השעה (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
רבים מאוד. ואותי הכי במיוחד.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
אוהו את מי אני רואה פה?
שימחת רבים שחזרת. ושימחת אותי במיוחד.
מיכל (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
את תמיד במקום הראשון!!!
ראית מה כתבתי בתגובה הקודמת?
"הזכרת את שונרא. שתחזור כבר... מתגעגעת!!!"
שונרא החתול (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
רק חזרתי וכבר אני במקום הראשון?
yaelhar (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה, בלו בלו.
בלו-בלו (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מצויינת. מהספר נמנעתי עד כה.
בת-יה (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
רק מציינת שבדרום כולו עובדים רוקחים, רופאים ואחיות בדואים. כן בדואים ולא ערבים.
לערבים רחוק מדי להגיע לדרום.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
ראובן - מסכימה איתך.
הדילמה של מהגרים/פליטים/מסתננים אינה ניתנת לפיתרון, לדעתי. מצד אחד אנשים שנמלטו מסכנות או מרעב. מצד שני - תושבים שאינם רוצים לשנות את חייהם ואת תרבותם. אין לי דעה מוצקה לגבי מה צריך לעשות בנדון. אבל יש לי דעה מוצקה לגבי הדרך בה צריכים יהודים ללכת. לדעתי - על הדרך להיות מוסרית כי אחרת - נאבד את צלם האדם שבנו.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
בת-יה אני לא רואה את עצמי מומחית לבדואים. אבל -
גם אלה שגרים בישובים "לא מוכרים" הם אזרחי המדינה. וגם להם מגיעים שירותי בריאות וחינוך. לא יודעת מה יש ברהט ותל-שבע. אגב - הרופאים, אחיות, רוקחים הערבים שאת פוגשת אינם, בדרך כלל בדואים. הם ערבים (זה לא אותו דבר). הבדואים הם מיעוט שולי בתוך המיעוט של ערבים שמצליחים ללמוד באקדמיה.

יצא לי - מזמן, מזמן - לדבר עם שוהים לא-חוקיים. מה שהם סיפרו לי בשקט לא היה שהם מרגישים פה טוב. את יודעת מה? גם זו לא נראית לי הבעייה. מהגרים לא מרגישים טוב. הבעייה היא אנחנו, לא הם.מה אנחנו עושים "לגר אשר בשערינו". ובשקט אומר לך שזה הדבר היחיד שמעניין אותי בסוגיה.
ראובן (לפני 5 שנים ו-7 חודשים)
בת-יה, לא יודע אם בדואים אך ערבים ישראלים,בהחלט. בבתי חולים כולל רופאים בכירים ואחיות.
באקדמיה כולל רמות גבוהות.
בבתי החולים בחיפה וסביבותיה,במרפאות ופארמים.
הספינות טובעות גם בגלל שהן רעועות ועמוסות להחריד.
המצרים לפחות לא מנסים להסתתר מאחורי מסווה נאורות.
בת-יה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
ראובן, אם תציץ קצת בארץ שלנו תוכל לראות שכמעט בכל בתי המרקחת בסופרפארמים וגם במרפאות של קופת חולים,
הרוקחים/ות הם בדואים, מהצפון והדרום. גם רופאים/ות לא חסר במרפאות בכל הארץ, ובעיקר בבתי חולים. לפחות בדרום בו אני גרה. אז תאמין לי - לא חסרים רופאים, אחיות ורוקחים במגזר הבדואי.
ותל שבע ורהט הם לא הישובים הגדולים היחידים בדרום. יש עוד ישובים, וכמו שכתבתי קודם - יש בהם כל מה שיש בעיר יהודית בסדר גודל שלהם.
אהבתי את "המצרים פשוט יורים בהם" כי זה לא רק המצרים, זה גם במדינות שנחשבות לנאורות. יורים ושותקים. בעיקר במים טריטוריאלים. אם זה לא היה קורה - לא היו טובעות כל כך הרבה ספינות של מהגרים, כי רוב הספינות נפגעות כשהן מנסות להימלט מהירי עליהן.
בת-יה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
yaelhar, כשאני כותבת על מרפאות בישובים הבדואים אני מתכוונת לישובים המוכרים, ויש הרבה כאלה.
בישובים אלה לא חסרות מרפאות, וגם לא בתי ספר וכו'. הכל שם מתנהל כמו בכל עיר בארץ אותו סדר גודל.
בעיתונות ובחדשות מדווחים לרוב על הישובים ה'לא מוכרים'. בישובים אלה באמת אין כלום. גם את המים והחשמל הם גונבים שם מכל מיני מערכות סמוכות. אבל כמה אינפורמציה מדווחת לנו מהישובים המוכרים. כמעט כלום. כי הדברים שם מתנהלים באופן רגיל.
דרך אגב, גם לתושבי הישובים הלא מוכרים יש 'תעודות כחולות' וביטוח למרפאות ולבתי חולים. וכשצריך הם מגיעים אליהן.
ובהקשר ל'כפפות המשי': לא יודעת איך להפוך את הדעה לעובדה. צריך פשוט לדבר עם אותם שוהים בלתי חוקים, כמו שהחוק קורא להם, ואז ללמוד על מצבם כאן. בשקט - בשקט הם יספרו שהם מרגישים כאן מצויין.
ראובן (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אינני יודע מה המצב כיום בבאר שבע. גדלתי שם עד בערך שנת 1980.
בדואים בהחלט פקדו את סורוקה.
אינני יודע לגבי מרפאות בתל שבע או רהט.
לגבי המסתננים אין כאן אמת וצדק חד משמעיים.
כבני אדם שנמלטו מאזור קשה ורוצים להתפרנס,
מול מי שנכנסו באורח לא חוקי וחלקם מעורבים בפשיעה.
המצרים פשוט יורים בהם.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, בת-יה.
"לא חסרות מרפאות לבדואים" זו שאלה של השקפה. לדעתי הן בהחלט חסרות. [אפילו דברים פחות חיוניים ממרפאות חסרים שם: כיתות בית-ספר, גנים, וכו'] "קרנות שדואגות לתשלום לבי"ח" אינן המדינה (שחובתה לדאוג לבריאות תושביה ללא הבדל דת וגזע ובדרך כלל דואגת לזה לתושביה היהודים)
"בארץ נוהגים במסתננים בכפפות של משי" גם זו דעה, לא עובדה.

מעבר לענייני אנושיות כללית, ההיסטוריה (שלנו) וציווי תנ"כי - האינטרס הברור שלנו הוא להכליל את כל האוכלוסיות הבאות בשערנו בטיפול רפואי טוב ומתקדם: כי מחלות מדבקות ממיתות והן לא נעצרות, כידוע, רק אצל לא יהודים.
בת-יה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מעניינת, yaelhar, אבל חושבת שלא אקרא. מכירה טוב מאוד את מה שקורה בבאר שבע.
אין לי מושג אם צריך לסחוט רופא כזה או אחר כדי לטפל בחולים,
אבל יודעת שבישובים הבדואים לא חסרות מרפאות שמטפלות
בחולים ללא ביטוח, לרוב תמורת תשלום מועט. יודעת גם שיש קרנות שדואגות לתשלום לבית חולים אם צריך.
ככלל, בארץ נוהגים במסתננים בכפפות של משי, למרות כל מיני טענות מצד אירגונים שונים. צריך לשמוע את המסתננים
מדברים על זה בעצמם כדי להבין את האמת.
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
היא גדלה לבד, יעל אני פשוט רואה אותה.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
רב תודות, צב השעה.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
החלטת לגדל ציניות לעת הזאת???
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
חן חן, סימנטוב!
אני התפעלתי ממנו מאד. יכול להיות שלא רק בזכות הכתיבה. מעניין אותי מה תהיה דעתך עליו.
צב השעה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת מעולה, כרגיל.
Pulp_Fiction (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
ביקורת טובה. העלילה נשמעת מעניינת ומקורית.
אני רואה את השינוי שעברנו כחברה. הישראלים
בני ימינו רוצים רק דבר אחד - ששום דבר לא ייגע בהם והעיקר לא להיתפס.
סימנטוב (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אני יקשיב לך אז דבר ראשון אני אקרא את המרקוביץ הזה
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, עמיחי.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
חן חן, אדמה.
אתעניין בדעתך עליו, כשתסיים.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
רב תודות, נתי ק.
עמיחי (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
סקירה מעניינת.

מה עם שונרא באמת?
אדמה (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה yaelhar, נשמע מעניין מצרף אותו לרשימת ההמתנה הבלתי נגמרת שלי.
נתי ק. (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אכן ספר מטריד ומעלה שאלות חשובות. זכרתי אותו לטובה
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
חן חן, מיכל.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, פרפר צהוב.
אני לא שמה לי למטרה שאנשים יקראו דווקא ספרים שכתבתי עליהם. או יאהבו דווקא ספרים או סופרים שאהבתי. לטעמי גונדר-גושן היא סופרת טובה מאד שיש לה מה לומר והיא אומרת את זה בדרכים לא טריוויאליות. לא רוצה לקרוא אותה? זה בינך לבינה (-:
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
ראובן - האמריקאים נראים לי כקונפורמיסטים לעילא.
יכול להיות שאני טועה, אבל משהוסכם על כלל חברתי חדש הם יתייצבו מאחוריו שמאל-ימין, בלי לבדוק בציציות.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, חני.
מיכל (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
גם לך יש יכולת הבחנה מעולה והתבוננות חדה. מאוד.
הזכרת את שונרא. שתחזור כבר... מתגעגעת!!!
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
סקירה יפה .
עם זאת, כנראה ישאר בטור המקביל. :-)
ראובן (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
יעל-אולי מחקים אבל רחוק מהם. עדיין.
מכרים בארה"ב אומרים לי שצריך לספור עד 10 לפני שפולטים משהו לא נכון.
כי אפשר להסתכן בתביעה אם תגיד משהו טיפה לא נכון.
ובמוסגר-בעניין הצבע-לשחורים מותר לקרוא זה לזה nigger...
יחד עם זאת מקדשים את חופש הדיבור עאלק.
מורי (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
יעל, מה יהיה?
חני (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
זוכרת ששונרא אהבה. אהבתי את הסקירה וגם העלילה
נשמעת מסעירה.
אך תור ארוך לפניו.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, מחשבות.
תסתכל על חצי הכוס המלאה: לא מעט מבקרים מסכימים איתך על ספרים וסופרים שאתה אוהב, אז אחת שלא - זה בטל בשישים.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, אושר.
גם אני לא. זה לא מותחן.
yaelhar (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
תודה רבה, ראובן.
אנחנו מחקים את ארה"ב באדיקות. אז אנחנו בדרך...
מורי (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
עוד לפני שנכנסתי ידעתי שנתת לו ארבעה כוכבים. אני לא אוהב את הכתיבה שלה והכל בסתדר לי יפה.
אושר (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
אני לא מסוגל לקרוא מותחנים ישראלים
ראובן (לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
ספר מצויין שקראתי ממש לאחרונה (ביקורת באתר).
התקינות הפוליטית כאן רחוקה מזו שבארה"ב.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ