ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שישי, 26 ביולי, 2024
ע"י strnbrg59
ע"י strnbrg59
לדעתי זה לא ספר על פליטים-מסתננים לפחות לא בעיקר. זה ספר על יהודים, על זוגיות ובפרט על אמון ואי-אמון, על כוח ההרס שבשקר.
יהיו כאלה שלא יסכימו, ביניהם המחברת עצמה. קראתי ראיון שלה, בו היא מדגישה עניינים פוליטים כמו גזענות ופריווילגיה ובכלל ברור שאני והיא לעולם לא ניפגש באותה הפגנה.
אבל אם המטרה היתה לעורר תודעה ולקטרג על מדיניות ההגירה שלנו ואולי על העם שלנו בתור גזענים ואכזרים, אז היא נכשלה. קודם כל אין הרבה יחס למסתננים כפרטים. רובם נשארים אנשים בלי שם: אריתראי פצוע, סודני עם זיהום מוגלתי, אריתראים מוכי איידס וכו'. להתייחסות מעבר מזה זוכות שתי נשים, אבל גם במקרה שלהן צרותיהן אינן תוצאה של מדיניות הגירה, כפי שהיה ניתן לצפות מספר תעמולה פוליטית. אחת מהן, אמנם צרותיה נגרמות ע"י ישראלי אחד (שהוא היחיד מאיתנו בכל הספר המיוצג כנבל). והאחרת, שגם לה היו חיים קשים, אשמים בצרותיה בעלה ומבריחים בדווים ולא מדינת ישראל ולא שום ישראלי בפרט.
מה שהמחברת כן הצליחה לעשות זה לכתוב ספר ממש טוב על משהו אחר — על אמון ושקר ביחס בין איש ואישה. על איך שקר מוביל לשקרים נוספים והסתבכויות מצטברות. על הדחקה מודעת ונואשת אצל בת הזוג שמשקרים לה, על הכאב שלה.
זה ספר "פסיכולוגי". לא פסיכולוגיה עממית זולה אלא ספר פסיכולוגי כמו שדוסטויבסקי כתב ספרים פסיכולוגיים: הרבה הרבה חומר מוקדש להגיגיהם הפנימיים של הדמויות כשהן הופכות בהווה אף מעלות זכרונות ילדות. נגיד שכמותית היחס בין אקשן לבין "פסיכולוגיה" אינו גבוה, מה שלא יהיה לטעם כל הקוראים ואודה שלעתים זה אתגר גם את סבלנותי. אבל עשרים העמודים האחרונים הם אקשן מזוקק וגמול נאה למתמידים.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני שנה ו-2 חודשים)
לא יודע מה ההגדרה הזו של הפליטות. היא אולי ממה שמתרחש במציאות, אבל לא
בהגדרות הרשמיות. זה שפליטים פלסטינים הם צרה צרורה בכל מצב, זה מוסכם.
|
|
|
strnbrg59
(לפני שנה ו-2 חודשים)
מורי, בעיני האו"ם יש שני סוגים של פליטים. הקבוצה הגדולה
ביותר אלה פליטים שזכותם להתיישב בארצות הרווחה באירופה וצפון אמריקה. הסוג שני, שכולל רק עם אחד הנקרא "הפלסטינים", *אסור* ליישב אותם אלא במדינונת אחת ויחידה שהם רואים בה כביתם.
|
|
|
מורי
(לפני שנה ו-2 חודשים)
פאלפ, כשקוראים את טוביה טננבום, עניין הפליט והמהגר מובהר היטב. ההבדל הוא שמיים וארץ.
|
|
|
Pulp_Fiction
(לפני שנה ו-2 חודשים)
Srnbrg , מסקרן.
אני לא יודע כיצד אפשר להבדיל בעולם של היום בין פליט שבא למדינה חדשה כדי לפתוח בחיים חדשים עבור עצמו ולהיות חלק ממנה,לתרום לשגשוגה ולהשתלב בה, לבין אדם שבא להשתקע בארץ שהוא מבקש לנצל, לייבא אליה את השנאות, האמונות הטפלות והמנהגים הברבריים ולכבוש אותה.
אני מניח שזה דבר לא קל. כבני אדם לעתים אנו מעדיפים להניח שלכולם יש כוונות טהורות, אז פותחים את הדלת הרבה יותר מדי. וכשמנסים לצמצם את הצהר לפעמים זה כבר הרבה יותר מדי מאוחר. ע"ע אירופה המערבית. |
|
|
ראובן
(לפני שנה ו-2 חודשים)
כאמור בהתייחסות לסקירה אחרת לא זוכר הרבה,
אבל ממה שכן- זה ספר על פליטות ועל תפיסות עולם מערביות. כמה ביקורת יש בו על החברה הישראלית-אינני זוכר. אני לא סבור שזה נוגע לפריבילגים.נכון שהם גרים בעומר, שלפחות בעבר נחשבה כמעוז בעלי היכולת ובפועל כמי שגר שם כתלמיד תיכון ומאוחר יותר לא היתה נוכחות בולטת של אצולת ממון או 'פריבילגים' אשכנזים. רוב תושבי המקום היו ממעמד סוציו אקונומי בינוני-גבוה או קצת מעל. לא אילי הון ואליטה לבנה כמו התפיסה שהשתרשה אז. |
|
|
דן סתיו
(לפני שנה ו-2 חודשים)
STRNBRG59
סקירה מעניינת מאד, על ספר, שנוכח מה שכתבת, כדאי מאד לקרוא. אם אינני טועה היה זה פרופסור אמנון רובינשטיין ז''ל שאמר שכל מדיניות הגירה היא מדיניות מפלה וזו זכותה של כל מדינה ריבונית לקבוע את מדיניות ההגירה אליה. יצוין כי גם הועדה למשפט בינל' (ILC) קבעה באופן חד משמעי שלמדינה יש הזכות להרחיק משטחה זרים. יש לעשות אבחנה בין מהגרי עבודה לבין פליטים. משיטוט שטחי באינטרנט לא הצלחתי להבין האם ישראל אישררה את האמנה בנושא פליטים או לא.
|
|
|
yaelhar
(לפני שנה ו-2 חודשים)
אהבתי את הביקורת.
מסכימה איתך שזה לא ספר על פליטים גם לא על אנשים בשולי החברה. זה בהחלט ספר עלינו, "הפריבילגים" ועל הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמינו. הבונוס הוא הראייה הצלולה של גונדר-גושן והכתיבה הנהדרת. |
|
|
המורה יעלה
(לפני שנה ו-2 חודשים)
שאלה פילוסופית
האם צריך להעיר אריות?
לא מבינה מספיק בנושא הפליטים, אבל כן יודעת שכשאנשים נדחקים לאיזורים מאוד מסויימים גם גיאגרפית וגם חברתית כלומר - משניאים אותם זה על זה כמו שירו של מתי "וכבר נמאסנו זה על זה" וזה לא שהם חיים כמו במרכז ת"א. זו אשליה שיש להם פה מכל טוב הארץ. ואז מפילים אותם על אותו מיעוט מדוכא קצת פחות ויהודי קצת יותר שאמור להכיל אותם בארצנו, אז כמובן שיש חוק אחד לצד המארח וחוק אחר לאורח. אז רק עלי אין החוק שומר? גם שאלה של כמה זמן הם פה וכמה דורות הם פה. |
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
