הביקורת נכתבה ביום שני, 13 בינואר, 2020
ע"י דרור
ע"י דרור
בשנים האחרונות אני אוהב לקרוא ספרים רזים. ספרים שהמילים בהם ברורות ומדויקות. מילים מדודות שמתקיים בהם דיאלוג חיצוני ודיאלוג פנימי. ברכבת הבוקר לפריז הקורא נחשף בהדרגה לדיאלוג בין שני גיבורים ועל הדרך חווה שיחה צפופה בינו לבין עצמו מה שבעיני זה היהלום שבספר. צריך להבין שספר טוב מטיל אור על עצמך כך שכקורא אתה מזדהה ולדעתי בספרים טובים הקורא מזדהה ובספרים מעולים ההזדהות כמעט מצליפה בך. רכבת הבוקר לפריז בעיני מספר בעיקר על חופש ובחירות בסאב טקסט. אבל גם מדבר על דעיכה של חיים ודעיכה של בחירות הלא נכונות בחיים.
כמו שכתבתי לא פעם אני אוהב מאד על ספרים שהכתוב בהם ברור נוקב ובהיר. והכי אני אוהב לקרוא ספרים שיש בהם תנועה ולא מעט תזוזה פנימית.
אני קורא לא מעט ספרים ולאחרונה אני מחפש אחרי ספרים שיש בהם את כל המילים הקטנות שבתוכם מתקיים רעש גדול ומי שקורא ספרים יודע שקריאה באה בתקופות. ויש תקופות שאני קורא כצורך קיומי ויש תקופות שאני בוחר את הספרים הרזים בקפידה.
רכבת הבוקר לפריז הוא מסוג הספרים שקוראים אותם בדריכות. מילים ברורות, שפה בהירה ותשוקת חיים, הרבה חיים. פיתולי החיים ובחירתם, החיים והתנועה ביניהם. והחיים והתפרקותם.
בדרך כלל אני לא כותב על עלילות אלה מה הספר עושה בי. אז במקרה הזה בהחלט הספר נגע בכל החלקים הרגישים בי.
ספר מצוין.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ספר מצוין שאהבתי
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ספר בינוני ביום טוב למרות הרקע המהולל.
|
|
|
אנוק
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
בדיוק,
כל מילה.
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
