ביקורת ספרותית על רכבת הבוקר לפריז - הסדרה הקטנה # מאת ז'אן-פיליפ בלונדל
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 באפריל, 2018
ע"י רץ


לפתע ראיתי אותה

בנעורי אהבתי צעירה, שלא ממש אהבה אותי באותה מידה, ולמרות הכל קיוויתי לטוב. עד לרגע שבו בשיחת טלפון אחת היא חתכה כשהודיעה לי באופן יבש, לא נראה לי שנמשיך להיפגש.

עברו שנתיים או שלוש, נסעתי באוטובוס דרומה, בשעה שעברתי במעבר לחפש מקום ישיבה, גילתי אותה יושבת. עיניה חסרות המבע, היו נעוצות בקלסר שהונח על ברכיה, כאילו היא לא ראתה אותי מעולם. לשנייה עצרתי מולה, הבטתי בעיניה, והחלטתי לעבור על פניה. עוד שנים רבות דמיינתי בעיני רוחי את הסצנה הזאת, לה יצרתי שינויים, כמו האפשרות שאם הייתי מתיישב לידה, מה היה קורה?

הסיפור הזה הבליח בקרבי בשעה שקראתי בכריכת הספר, רכבת הבוקר לפריז, של ז'אן-פיליפ בלונדל, המספר על אישה שלידה התיישב גבר מובס, מוכר מעברה, היא לרגע לא זיהתה אותו, אבל לאחר זמן לא רב, היא זיהתה את האקס המיתולוגי שלה שהעיף אותה מחייו ושבר את ליבה.

בלונדל, באמצעות כתיבה מינימליסטית ומדויקת, מחזיר אותי לזיכרונות ורגשות נשכחים:

"אני זוכרת את כל המלים.
זה לא מפתיע אותי.
שמרתי אותן בזיכרון, נלחמתי בהן...".(106)

כשפגשתי אותה לאחר מספר שנים, הייתה שתיקה. בלונדל בוחן מפגש דומה בין גבר לאישה. היא פוגשת בו שנים רבות לאחר שדרכיהן נפרדו, האם הם ידברו ביניהם ובכך בלונדל, יציג עבורי היסטוריה חלופית לפגישה שלי, או אולי הם ישתקו וימשיכו להתעלם זה מזאת, יסבלו בשתיקה את המפגש הכפוי שהנסיעה זימנה עבורם, יחשבו כל אחד לבדו בפרספקטיבה של זמן על אהבת הנעורים שלהם הצרובה בזיכרון בכאב, כאהבת בוסר ללא תוחלת, ואולי גם כהחמצת חיים.

שניהם חוו מטמורפוזה והיפוך תפקידים, הניכרים באופן שבו הם יושבים האחת ליד השני. היא שהייתה חסרת ביטחון, מברווזון מכוער הפכה לברבורה נאה הבוטחת בעצמה, ואילו הוא שהיה נאה ובטוח בעצמו, הלך ודעך להיותו סמרטוט מרוט המבטא תבוסה ומרירות.

אני מרגיש כנוסע סמוי היושב בין שינהם, עד לרגעים אינטימיים מאולצים שרק חלל כרכבת נוסעים עשוי לחולל. כעת אני מבקש לעצמי שהסיפור הזה יהפוך לסיפור שלי, בו נטוות נקמה שקטה המסופרת כדו"ח פתולוגי על אירוע אחד שגרם לתהליכים שונים אצלו ואצלה. מי שהייתה פגועה וחוותה נפילות, הצליחה בסופו של דבר להתרומם ולצאת מחוזקת בחייה ולהגיע רחוק, ואילו הוא שתנאי הפתיחה שלו נראו לכאורה מבטחים, התקשה להתמודד עם אתגרי החיים.

האם המפגש הזה יחזיר אותה לחוויית הדחיה שהיא פצע שותת עבורה, ולו היא חסרת משמעות? האם המפגש המקרי יהווה עבורה נחמה, להיווכח שהחיים הביאו אותה למקום שונה, שיש בו לא מעט סיפוק, למול העליבות שלו? האם הוא יוכל להביט לאחור ולהבין את הפגיעה שלה ולגלות חמלה? האם בסיום המפגש הוא יאמר, סליחה שפגעתי, והיא תאמר, מחלתי לך וסגרתי דף, לכאורה סגירת מעגל מאוחרת, אבל, האם בכלל נכון לחטט בפצעים ישנים, ומה המשמעות לכך כעת?

בלונדל, עטף אותי בהלך הרוח ובמחשבות המתהווים בנסיעה קצרה ברכבת פרברית.

מחלונות הרכבת נשקפים אלי נופים הולכים ומאיצים, לתנועה מתעתעת כבסרט ראינוע ישן, המעלה מהאוב תמונות ישנות, המעוררת בי זיכרונות וגעגועים לאנשים שאהבתי. כעת אני נדרך לקראת יעדי הסופי, המסמל עבורי את היעדים שבקשתי להגיע אליהם בחיי, את חלקם השגתי ואחרים החמצתי.

עד כה סיפרתי לכם בעיקר את סיפור חיי. כעת אני מזמין אתכם לעלות על רכבת הפרברים של בלונדל, רכבת הבוקר לפריז, היוצאת מטרואה עיירה פרברית, עליה תעלה ססיל דופו, אישה בת ארבעים ושבע. לפתע מתיישב לידה פיליפ לדוק, דמות מעברה, לנסיעה של תשעים דקות, בהן הרכבת תיקח אותם ואותנו למסע אל זיכרונות מהעבר. אני עלייתי על הרכבת הזאת, בצפייה דרוכה, חוויתי בה חוויה מיוחדת, מקורית ומפתיע. כעת אני מזמין אתכם להצטרף לאותו מסע מופלא.
31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יפעת (לפני 5 חודשים)
ביקורת מקסימה.
רץ (לפני 5 חודשים)
אפרתי - תודה
רץ (לפני 5 חודשים)
דנה - תודה, מסכים איתך, ספר קצר ומופלא.
אפרתי (לפני 5 חודשים)
אתה כותב כל כך יפה בהקשר לחייך שלך.
דנה (לפני 5 חודשים)
ספר קצרצר ומסקרן לכל אורכו.
רומן בעבר של בני 45+, 27 שנים אחורה. נגמר לא טוב ולא יפה... עכשיו מתראים במקרה ברכבת בנסיעת בוקר.
היום בעידן הפייסבוק שכל כך קל להתחקות אחר האנשים מהעבר... לא תמיד הדלת נסגרת עד הסוף באמת.
ממליצה. כמה שהספר קצר כך הוא חד. תהנו :)
רץ (לפני 5 חודשים)
בת - יה, תודה, אני חושב ששלושים שנים הם פרק זמן שבמהלכו קורים לבני אדם דברים שונים והם בהחלט משתנים. הספר הזה מבוסס על בחינת שני ממדי זמן בחייו של אדם, הנעורים - איך מה שקרה בהם משפיע על האדם, האם הזיכרון של מה שקרה עדיין מוחשי, כמו עלבון מהעבר, האם הוא משמעותי לאחר שנים? הספר הזה מציע גם פתרון אחר ולא צפוי לשאלה, מה יקרה לאנשים שיפגשו אחרי שנים?
רץ (לפני 5 חודשים)
michalro-תודה
בת-יה (לפני 5 חודשים)
רץ, כתבת מעניין. רק שבסופו של יום אנשים לא משתנים. לא באמת. הם רק למדו להסתיר את האופי האמיתי שלהם.
ומכאן, שגם אם פגישה מחודשת תתחיל יפה - סופו של דבר שמה שהיה הוא שיהיה שוב.
michalro (לפני 5 חודשים)
רץ, כתבת עדין ונעים. מרגש. תודה.
רץ (לפני 5 חודשים)
דינה - תודה, לרוב כשאני נזכר בדמות מעברי, זה באמצעות סיפור, כמו הסיפור הזה, באמצעותו סיפרתי את הסיפור שלי
רץ (לפני 5 חודשים)
חני תודה, נכון אני איש של נוסטלגיה, ורומנטי ללא תקנה (בספרים ולא כל כך בחיים). מזדהה עם האמירה שלך הכל כך מדויקת: " אין מצב שאפגוש דמות מהעבר שהייתה אהובה עלי ולא אתרפק ולו לשנייה. ואז אשחרר שוב".

רץ (לפני 5 חודשים)
ישי - תודה, ממרומי גילי, אני מתרפק על זיכרונות חיי, מבין שיש דברים שהיו חייבים להיות, מבין שעלבון ונפילה הם הכוחות שמניעים אותנו להתקדם למה שאנחנו, לחיבורים הנכונים של חיינו, בהחלט ההיא עם הטרנניג היא חיבור נכון שעומד במבחן הזמן.
רץ (לפני 5 חודשים)
לי - תודה, לך הקוראת הקשובה.
רץ (לפני 5 חודשים)
סקאוט -מבטיח לא לקצר, לנסות להיות מידיום.
dina (לפני 5 חודשים)
יו חני, זה ממש נכון מה שכתבת. זה קורה לי כל הזמן. חושבת על אנשים ופתאום, אחרי יום יומיים, טראח..! הנה , מולי.

רץ, סקירה נפלאה ורומנטית.
ישי (לפני 5 חודשים)
נקרא כאילו אתה עדיין מתרפק עליה, רץ.
ציינת בביקורת הקודמת שאת אשתך פגשת ברחוב לבושה בטרנינג של מכון וינגייט, תדבוק בה ותשחרר את המיתולוגית, בגלל זה היא אקסית.
חני (לפני 5 חודשים)
אתה מאגר בלתי נדלה של רומנטיקה ונוסטלגיה. אין מצב שאפגוש דמות מהעבר
שהייתה אהובה עלי ולא אתרפק ולו לשנייה.
ואז אשחרר שוב.
אומרים שכשחושבים על אדם מסויים
שמתגעגעים אליו הוא מופיע פתאום
ואנחנו תוהים למה.
כתבת נפלא
לי יניני (לפני 5 חודשים)
רץ זה אמנם ארוך אבל מרתק. משתדלת לא לפספס את כל מה שאתה כותב כאן
סקאוט (לפני 5 חודשים)
רץ- אל תקצר! לדעתי לפחות. אחד מהדברים היפים בביקורות שלך שהן ארוכות ואותנטיות. אם תעשה זאת זה יפגע ביופי שלהן.
רץ (לפני 5 חודשים)
דנה - תודה, אני שייך לדור שכתב מכתבים מאוד ארוכים, אני משתדל לקצר אבל זה לא תמיד עוזר, תודה שקראת למרות האורך.
רץ (לפני 5 חודשים)
סקאוט- תודה, השנים הרבות שלי צברו ניסיון חיים, וגם יכולת מפויסת לספר סיפורים שבזמנו היו מאוד כואבים.
רץ (לפני 5 חודשים)
Pulp_Fiction - תודה, את האירוע הזה אני זוכר בצורה ברורה, כנראה שהעלבון היה גדול, אך כיום שחלפו השנים אני מסתכל לעניין הזה בהבנה רבה, זה חלק מהעניין לדעת לפול בכדי ללמוד לרוץ.
רץ (לפני 5 חודשים)
יעל - תודה , ספר מעניין באופן שהוא מפגיש אנשים שהייתה להם מערכת יחסים, לפגישה אקראית לאחר שנים רבות. כמו שכתבת, לנקודת הפתיחה הזאת, אפשריות רבות
דנה (לפני 5 חודשים)
ביקורת יפה וארוכה על ספר קצרצר ;)
כיף לקרוא את סקירתך :)
סקאוט (לפני 5 חודשים)
שמע, רץ, כל ביקורת שלך זה פשוט פנינה. התובנות שאתה מספק לנו יחד עם סיפור חיייך המעניין [ולעיתים קרובות המרגש] זה פשוט יוצר ביקורת שהיא בונבוניירה.
Pulp_Fiction (לפני 5 חודשים)
לרוב, הכי טוב פשוט להניח לעבר הזה, הבעיה היא שזה לפעמים מאוד קשה. סקירה יפה...
yaelhar (לפני 5 חודשים)
הספר מסקרן.
זו אחת הסצינות האפשריות - מתוך אינסוף - שנקודת הפתיחה שלה היא מפגש לא מתוכנן עם העבר.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ