ביקורת ספרותית על אדולף מאת בנז'מין קונסטן
ספר מעולה

---

יש לי חבר שנשוי עם אחת שמלפני שהתחתנו חשבה לעזוב אותו. הם היו כמה שנים ביחד מתי שהיו בבית ספר ואחר כך היו עוד קצת ביחד מתי שהלכו לצבא ובדיוק לפני שרצה להציע לה שתתחתן איתו היא בא לה בראש לעזוב אותו. מתי ששמע את זה הוא הלך קנה לה פרחים והביא לה כל מיני מתנות ונשאר חבר עם ההורים שלה שהם מאד אהבו אותו והסתכלו עליו כאילו הוא בעצמו הבן שלהם. אחרי כמה זמן היא חזרה להיות חברה שלו ואחר כך התחתנו והביאו ילדים ועד עכשיו הם ביחד. שאני רואה אותם ישר אני רואה שהוא אוהב אותה עם כל הלב שלו אבל אני לא חושב שהיא ככה. היא לא עושה לו בושות והיא מטפלת בילדים והולכת איתו לכל מקום ושאתה מסתכל אם אתה לא מכיר אותה טוב טוב אתה יכול לחשוב שהכל בסדר אבל אני מכיר אותה עוד ממזמן ואני יכול להגיד שהלב שלה לא מאה אחוז איתו.

אני לא יודע למה אנשים נשארים ביחד. אולי יש מליון סיבות. לפעמים זה כמו ששר הדיכדוכין הזה: זה לא רומן זאת סתם בדידות ולפעמים זה בגלל שאחד אוהב לראות את עצמו חזק ולפעמים זה בגלל הפחד ואני חושב רק קצת יש להם המזל שיש להם אהבה דו צדדית שמחזיקה הרבה זמן.

הספר הזה זה דוגמא ללמה אנשים נשארים ביחד והוא נכנס איתך לתוך הבתוכו של הבנאדם ואתה עלול להכנס לתוך הבתוכו של עצמך מתי שאתה קורא את זה אז כמו שכותבים על השלטים לפני שאתה נכנס ברכבת הרים אולי זה לא מומלץ לבעלי לב חלש.

(וכל זה בלי שאמרתי כלום על השם הזה אדולף שהפירוש שלו זה זאב אצילי ובגלל מישהו אחד שאני אפילו לא רוצה להגיד עליו בנאדם השם הזה שהחזיק כמה מאות או אולי אפילו אלפים של שנים (הספר הזה מלפני 200 שנה) הלך ואף אחד לא יתן אותו יותר (ככה נראה לי). מצד שני כל מי שעובר על יד הספר בטח מסתכל עליו בגלל השם שלו. ככה גם קרה לי).

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על אדולף