ביקורת ספרותית על אדולף מאת בנז'מין קונסטן
ספר טוב

---

אל הספר הזה הגעתי מהרצון הפתאומי שלי להתחיל לקרוא ספרות צרפתית או ליתר דיוק לשנות את העובדה שעד היום לא באמת קראתי ספרות צרפתית כלשהי ואיתה המחשבה הנלווית שאני מפספס משהו גדול. התעורר בי רצון לקרוא ולו מקצת את הסופרים הצרפתים הגדולים כגון ויקטור הוגו, אלכסנדר דיומא, אונורה דה בלזק, וכדומה וככה נתקלתי בספרון הזה. זהו ספרון קצרצר שפורסם בשנת 1806 ומספר את סיפורו של אדולף שזה עתה סיים את לימודיו באוניברסיטת גטינגן, ובו מתואר על ציפיותיו של אביו שכיהן כשר בממשלת נסיך בוחר כלשהו, על צפיותיו של אביו של אדולף הצעיר להכניס את בנו לעבודה במחוז שעל ניהולו הופקד ולהכשיר אותו להחליפו ביום מן הימים. אדולף הוא בחור חכם, רב כישרונות אבל גם משועמם ולפתע הוא רוצה להיות נאהב אבל לא מוצא את האחת בעבור עצמו.

בהמשך מסופר על אודותיה של מערכת היחסים הכואבת והתלותית עם אלאונורה המבוגרת בעצמה מאדולף הצעיר בכ10 שנים, שהייתה נשואה לרוזן שירד מנכסיו ולהם שני ילדים. בהתחלה נראה שאדולף באמת אוהב את אלאונורה, הוא מוזמן לאחוזתו של הרוזן ביחד עם קהל המכרים הנרחב של הרוזן בה הם מנהלים שיחות עם אלאונורה ותשוקתו הבלתי מוסברת של אדולף כלפי אלאונורה הולכת וגדלה עד שמגיע גם רגע הדעיכה מצידו. אבל לאלאונורה יש תוכניות אחרות כלפי האיש הצעיר ואהבתה כלפיו לא יודעת גבולות.

ההתחלה של הספר הייתה מעניינת אבל כשהגעתי לאמצע התחלתי להשתעמם וחשבתי להפסיק לקרוא אבל טוב שהמשכתי לקרוא כי תוגמלתי בהמשך. בסך הכל הספר עשיר בפסיכלוגיה אודות נפש האדם, על יחסי גברים ונשים, והנספח בסופו של הספר שמספר את קורות חייו של בנז'מן קונסטאן היה גם מעניין לקריאה. זהו ספרון עצוב ספר שקראתי ובהחלט לא ארצה לקרוא בו שוב.

» ביקורות נוספות של ראנסיק
» ביקורות נוספות על אדולף