ביקורת ספרותית על שישה עורבים - שישה עורבים #01 מאת לי ברדוגו
ספר מעולה

---

שישה עורבים.
אומייקאז אני חייבת את ההמשך דחוף!
אני חייבת להגיד שבהתחלה ממש לא רציתי לקרוא אותו, הכריכה לא משכה אותי, התקציר היה כתוב בצורה לא מעניינת שגרמה לי לחשוב שהספר הזה הולך להיות קלישאה אחת גדולה והדמויות כלכך שטחיות ולא מקוריות. אבל אני חייבת לציין שטעיתי בענק (זו תהיה הפעם הראשונה והאחרונה שתשמעו אותי אומרת את זה כי אני בחיים לא טועה). העלילה הייתה כלכך סוחפת, מלאת אקשן, לא נותנת מנוח לשנייה. בניגוד לספרים אחרים שיכולים למתוח את העלילה על מספר פרקים עד שיגיע משהו חדש ומעניין לשם שינוי, בשישה עורבים זה לא ככה בכל פרק יש משהו אחר והעלילה מתקדמת בקצב מטורף שאתה לא יכול להניח את הספר מהידיים וללכת לישון וכשאתה סופסוף עושה את זה כי אתה נזכר שיש לך יום לימודים או עבודה למחרת אתה לא יכול שלא לחשוב על הספר בחלומותייך.
באמת שהספר ניפץ לי את כל החשיבה השלילית שחשבתי עליו כשקראתי אותו ועלה על ציפיותיי. זאת גם הפעם הראשונה שאני פשוט אוהבת את כל הדמויות שיש בספר, נכון שיש יותר ויש פחות אבל את כולן בסופו של דבר אהבתי, וחלקן דווקא ממש הצליחו להפתיע אותי.
אבל ראו הוזהרתם: אם אתם קוראים זה קחו בחשבון שלא תוכלו לקרוא שום ספר אחר בלי להשוות אותו לספר שישה עורבים ובנוסף יתכן שתקבלו מחסום קריאה למשך חודשיים.
אז בוא נתחיל עם העלילה:
קטרדם היא עיר של פשעים, כסף, ותענוגות. נמצאים בה כל המי ומי מסוחרים עשירים ומפורסמים,ועד גנבי חבית שפלים. כולם חיים שם כדי לשרוד מי ממרום מעמדו הרם בפסגת הצמרת עם כסף לרוב ומי בתחתית הצמרת, במקומות הכי שפלים וירודים שיש.
העלילה סובבת אחר שש דמויות ראשיות מקצבות שונים של מעמד ומדינות, קאז, הדמות העיקרית מבין כולם מקבל הצעה מפתה במיוחד, עליו להיכנס לחצר הקרח כדי להביא "אוצר" חשוב שלא רק הצלחת המשימה תציל את כל האנושות ממוות בטוח והרס מוחלט אלא גם תעשיר אותו כפי שמעולם לא חשב.
אך המשימה לא פשוטה כפי שהיא נשמעת, חצר הקרח היא ומקום מסוכן ומאובטח ובגלל זה קאז צריך לצרף אליו את הצוות הנכון, חבורה של אנשי חבית מלוכלכים לא פחות שיהיו מוכנים להסתכן ולסמוך על קאז בשביל להציל את העולם וגם להתעשר על הדרך.
אבל לצוות יתרונות וחסרונות, למרות היותם מפורסמים בשכל כישרנותהם הקטלניים והם בדיוק הצוות הנכון למשימה כזאת הם יכולים להיות מסוכנים גם אחד לשני, אז לפני שקאז נותן את האות להתחיל במשימה הוא צריך לוודא שההדורים בצוות המוזר שאסף לו תקינים ושכולם מסתדרים אם כולם. רק כך יוכלו להתחיל את משימת הרצח המטורפת הזאת שיש מצב שאף לא אחד מבני החבורה יחזור ממנה בחיים או בחתיכה אחת.
אבל מתעוררת בעיה נוספת, יש עוד מתחרים על ה"אוצר" הגדול הזה, מתחרים שלא רק יגזלו מקאז את עושרו והסיכוי להציל את האנושות אלא יגזלו ממנו גם את נקמתו, הנקמה שבגללה קאז רוצה לקחת עליו את המשימה המסוכנת הזאת.
אז איך רוצח ושקרן סידרתי, נערת קרקס מומחית בסכינים, גרישה קטלנית, אסיר שלא הוכחה אשמתו, צלף מוכשר, וילד שמנת המומחה לחבלה שמנסה להתגושש בין עבריינים יצליחו להסתדר ביחד? זה גם אני לא הצלחתי להבין.
והנה זה הגיע...הדמויות:
קאז: ואווו, לגמרי הדמות הכי טובה בספר. קאז הוא הדמות העיקרית בספר. הוא רוצח, גנב, חמדן, תעב בצע וקטלני, מישהו שלא הייתם רוצים להתעסק איתו.מנהל את כנופיית העכורים, הנמל החמישי ואת מועדון העורב. יש לו מוח חריף וחשיבה צלולה, אדם ציני וכריזמטי ישכול לסחוף אנשים אחריו ולגמרי יודע את חוקי המשחק של החבית ואנשי הפשע. קאז הוא נכה ולכן נאלץ להסתובב עם מקל על הליכה שרק מוסיף למראהו המחוספס והקשוח.
קאז הוא דמות מדהימה, הראש לו כלכך חריף, אהבתי את המחשבה שלו, הציניות שלו, התכסיסים וההומור הגס, איך הוא חושב אלף צעדים קדימה לפני כולם ואיך הוא תמיד מציל את המצב וחושב על אל תוכנית ב' אם הראשונה נכשלת ואם השנייה תיכשל יש לו כבר את תוכנית ג' וד' בראש מוכנות ומזומנות. דמות כלבבי. אני אוהבת דמויות חכמות ומסתוריות, לא צפיות וקטלניות וקאז בדיוק עלה על התכונות הללו ואפילו גבוהה מהן. רק לא אהבתי את שינוי היחסים והרגשות שלו כלפי לאינז',הם קרו מהר מידיי ודמות של קאז ברקר זה לא מתאים בכלל. חיכיתי וציפיתי לפרקים עם קאז, הם היו הכי מותחים ומסעירים
אינז': נערה חכמה וחזקה השורדת מגיל צעיר. עבדה בבית בושת מגיל צעיר עד שקאז קנה את שטר השעבוד שלה ומאז חברה בעכורים ועובדת בשביל קאז ועושה בשבילו עבודות. בחורה אמיצה וקטלנית המכונה רוח בגלל שיכולה להיות בלתי מורגשת בכלל, רק קאז יכול להבחין בה, מומחית בסכינים ומשתמשת בהם כדי לנצח את אויביה. דמות בנוי היטב. חזקה, נחושה, יציבה, עומדת על שלה. דמות שלא לא נוטה לחוזק יותר, היא לא מעבדת מהנשיות שלה כמו הרבה דמויות אחרות שרוצים להציג אותן כחזקות ופמיניסטיות כי באינג' רואים הרבה רגעים של נשיות ורוך למרות הידיעה כי היא נערה חזקה, אך היא גם לא בחורה מלוקקת ומפונפנת שמוותרת בקלות ומתבכיינת על ציפורן שבורה. היה בה איזון מדויק ולכן היא הדמות הראשית-נשית המושלמת.
ג'ספר: צלף מוכשר אשר מכור לפעילות הימורים וקלפים ולא פחות גם לאנדרנלין ואקשן. חבר בעכורים וחבר טוב של קאז. דמות מצחיקה וקומית, היה הנדר לקרוא את הפרקים שלו, בכל פרק הייתה בדיחה או אמירה צינית שמקלה על האווירה המתוחה והסוערת. הפרקים איתו היו הפגוה של צחור עם קצת מתח מכל סערת המוחות והרגשות שהתחוללה בספר. והוא גם מסתיר סוד קטןת
נינה: גרישה קורעת לבבות אשר מצטרפת לכנופיית העכורים בזכות קאז ובעיקר אינג', אחראית לגורלו הנורא של מתיאס השוכן בשער הגיהינום שלא מהסיבות הנכונות, עשתה זאת כדי להגן עליו למרות שהם אמורים להיות אויבים אבל הצליחו לגשר על הפער בעזרת מסע משותף וקשה.
לא עפתי על הדמות של נינה, היא הדמות שהכי פחות אהבתי, לא תיעבתי אותה, אני יכולה להגיד שאהבתי עליה אבל לא כמו הדמיות האחרות, היא עדיין הייתה טובה, מין סוד של דמות מפונקת אבל לא מפונקת, דמות שאוהבת מותרות ותענוגות אבל מוכנה לוותר עליהם ופתאום להתחיל להילחם. משהו לא הסתדר לי בדמות הזאת ולכן היא הדמות הכי פחות אהובה עליי מבין כולם.
מתיאס: פיירדני ענק ומסוקס, לשעבר דרוסקלה הצד גרישה כי מאמין שהגרישה הם גזע מקולל ונתעב, שהם לא בני אדם ואין להם זכות להתקיים מכיוון שהם לא טבעיים ואנושיים. נתקל בעברו בנינה שמתגלה כגרישה וביחד הם עוברים מסע שבסופו מוצא עצמו מתיאס אזוק בשער הגיהינום בגלל נינה שהפקירה אותו הלא עוול בכפו.
דמות אשר עברה שינויי מצב רוח רבים אשר לפעמים לא יכול לשלוט בפרצי העם והרגשות שלו. עובר שינו מדהים ומגלה שלא כל מה שמספרים הוא נכון, הדמות שעברה והתפתחה הכי הרבה.
ווילן: בנו של הסוחר יאן ואן אק עם כישרון לחומרי נפץ, שקאז לוקח עליו ערבות בתקווה להשתמש בו כמנוף נגד אביו. דמות שלא הורגשה הרבה בספר מכיוון שהוא היחיד שלא כתובים עליו פרקים. אבל עדיין זה לא אומר שאי אפשר לא ללמוד ממנו או לחבב אותו. ווילן הוא דמות מקסימה ועדינה שיש ללמוד ממנה על רוך והקשבה אך גם על נחישות למרות הפחד. אשמח מאוד לקרוא עליו יותר בספר השני שהלוואי שיצא כבר.
לסיכום "שישה עורבים" הוא אחד הספרים היותר טובים שיצא לי לקרוא, ממליצה עליו בחום. הוא מושלם כמעט מכל הבחינות ולמרות שיש בו קצת דפיקות (כי כל ספר חייב) הן לא הורסות את הספר, אלא להפך רק מוסיפות עליו.

» ביקורות נוספות של גנבת הספרים
» ביקורות נוספות על שישה עורבים - שישה עורבים #01