ביקורת ספרותית על מצור וסופה - טרילוגיית הגרישה #2 מאת לי ברדוגו
ספר טוב

---

טרילוגיית הגרישה-מצור וסופה.
אוקיי. אז נכון שאמרתי על הספר הקודם שהוא היה אחד מספרי הפרווה שלי, ונכון שהתלבטתי אם להמשיך לקרוא את הספרים הבאים של הסדרה.
אבל בתוך תוכי איזה מקום קטן אמר שאולי אני מפספסת משהו בסדרה הזאת. אז החלטתי לתת לה עוד צ'אנס ולמרבה הפלא דיי אהבתי את הספר. ושאני אומרת דיי אני מתכוונת למאוד אהבתי. פשוט לא בא לי להגיד שאני טועה,שוב)
אין בכלל שום השוואה בין הספר הראשון לשני. כאילו זה עולם אחר. בכל זאת הספר הזה לא מושלם אבל הוא הרבה אבל הרבה יותר טוב מהראשון. כל הדמויות פשוט מתבגרות, מצטרפות עוד דמויות שלפי דעתי הן אלו שעשו את הספר הזה ליותר טוב מקודמו, ונותנים יותר במה לדמויות שהיו מינוריות בספר הקודם.
אז נכון שתיחלת הספר העלילה התקדמה יותר מידי מהר לטעמי,כאילו... אלינה בורחת מהאופל ואז האופל מוצא אותה ואז היא בורחת מהאופל וכל זה מתקזז בשלושה פרקים וחצי.
ואז העלילה פשוט נגררת ונגררת. אבל היא נגררת בצורה שלמרבה הפלא הייתה טובה, כי בניגוד לספר "צל ועצם" הסופרת פשוט מתחה את העלילה בצורה משעממת וחסרת טעם. כאן היא הביאה שלושה דמוית חדשות שפשוט הפכו את העולם הדיסטופי הזה לפשוט יותר איכותי. ולא רק את העולם הדיסטופי של הגרישה הם הפכו לטוב יותר אלא גם את החיים שלי. באמת שאם הספר היה מדבר רק על שלושתם יכול להיות שהוא אפילו היה טוב יותר. הם היו הסיבה היחידה שבאמת נהנתי מהספר. הם כיסו בחמישים אחוזים על כל קטעי השעמום שהיו בספר הקודם ושיפרו את הספר הזה לפחות בשבעים אחוז.
אני נשבעת שכל הספר מלמלתי לעצמי בראש שאם הסופרת הורגת לי אחד מהם אני פשוט יחנוק אותה בשנתי ואחרים לעד את הספרים שלה.(כולל שישה עורבים למרות שאני פשוט מתה על הספר.)
עלילה:
הספר בעצם ממשיך מנוקדת המבט שבעצם נעצרנו בספר הקודם.
אנחנו פוגישים את אלינה כמה חודשים אחר בריחתה מהאופל. אלינה ומאל משתכנים להם בעיירה קטנה ומקימים לעצמם חיים חדשים בטור שני האנשים הכי מבוקים במדינה. גרישה נמלטת וגשש עריק. אך למרבה אכזבתם מסתבר שתוכנית ההימלטות שלהם לא כלכך מצליחה והם נלכדים על ידי האופל הרודף אותם.
הם מוצאים את עצמם שוב כפולים לאדם שהכי רוצים לשמור ממנו מרחק אבל למרבה צערם מבוקשם לא יתממש בזמן הקרוב. ולא רק שהם נתונים תחת חסדיו של האופל אלא הם צריכים למצוא בשבילו דבר מה.
אבל פתאום לשמחתם מגיע הגואל המציל אותם מן החשכה. פיראט מפורסם אשר מציל אותם מציפורני האופל אבל בתמורה רוצה את עזרתם.
הפיראט רוצה להציל את רבקה מידי האופל ובכך את צריך את כוחותיה של אלינה וכשרונו של מאל. השניים בהתחילה קצת חושדים ואחרי התגלות פניו האמתיות של אותו פיראט כנסיך בית המלוכה הם חושדים בו יותר,אבל בסופו של דבר הם מסכימים,בתנאי אחד: שאלינה תפקד על הרמייה השנייה.
השלושה חוזרים לארמונו של המלך. אלינה ומאל מקבלים חנינה על עריקות ושלושתם מתחילים לתכנן תכניות להצלת רבקה.
בנתיים בנוסף לאחריותה של רבקה אלינה צריכה למצוא דרכים איך לאחד את הארמייה השנייה שנשארה ולגרום להם לבטוח בה ולתת בה את אמונתם, ואם זה לא מספיק אלינה חושבת שהיא מתחילה לצאת מדעתה ולראות את חזיונותיו של האופל מול עיניה, מוחשיים וממשיים.
האם יצליחו להחזיר את רבקה מהחשכה של האופל ויאירו אותה באור חדש. או שרבקה תיפול לידי כוחות אפלים שאיש לא יוכל להחזיר אותה משם בחזרה.
דמויות:
אלינה: כמה שאת השתפרת אלינה. במובן של השתפרת כי היא לא עשתה קפיצה ענקית אבל כן עלתה כמה מדרגות.
בניגוד לאלינה של הספר הקודם שהייתה מבולבלת וחלשה ומעצבנת ומתישה האלינה הזאת הייתה הרבה פחות כזאת.
היא עדיין הייתה כל הדברים הללו אבל בכל זאת משהו התבגר. הייתה הייתה יותר מכווננת על המסלול שלה, מה היא רוצה לעשות, על מי היא רוצה להגן, מי האויבים ומי החברים שלה. בניגוד לאלינה הקודמת האלינה הזאת מבררת מי איתה ומי נגדה ואם יש לה חשד ולו הקטן ביותר היא הולכת ובודקת. האלינה של הספר יותר נחושה ואמיצה ופחות מתוסכלת ומסובכת בתוך עצמה.
היא מוכנה להקריב את עצמה בשביל חבריה ובשביל ארצה, והיא לא מסתבכת בינה לבין עצה עם זאת ההחלטה הנכונה או לא. היא פשוט פועלת וזהו.
מאל: בספר הקודם לא כלכך ראינו אותו אבל בספר הזה הוא קיבל יותר משמעות.
ציפיתי לדמות מגניבה ופרועה אבל קיבלתי דמות חסרת שקט ועצבנית שמעבירה ביקורת חוץ מעל עצמה. הוא מוכן לשרת את אלינה בכל מחיר אבל מצפה באותה תמורה בחזרה. לא שזה לא פייר אבל איך היא יכולה לגמול לך באותו תגמול עם כל גורל העולם מונח על כתפיה. מאל הוא דמות דיי אנוכית ולא יציבה שאם משהו בעולמו שתנה הוא עצמו מתערער ומוציא מעצמו תגובות אלימות ולא רצוניות.
אבל גם יש בו דברים טובים. מאל נטמן למה שהוא עושה גם שאלינה מאכזבת אותו שוב ושוב הוא עדיין מוכן לעמו לצידה ברע ובטוב וזה משהו שאהבתי בו מאוד.
ניקולאי:ניקולאי הוא דמות חדשה שמצטרפת לטרילוגייה, או בעצם שתי דמיות כי כשאנחנו פוגשים הוא בעצם פיראט עליז עם אנרגיות חיוביות ואחרי תקרית קטנה עם אגם קטן מלא מיים אנחנו נחשפים לניקולאי האמיתי,החכם,האמיץ,והכריזמטי.
אויי ניקולאי ניקולאי, מה עשית לי ניקולאי. אני לגמרי התאהבתי בדמות הזאת.בשתי הדמויות שלו. מצידי שכל הסדרה תיכתב רק על ניקולאי (וכן אני יודעת שיש טרילוגייה שלמה רק עליו, אבל בכל זאת). הוא פשוט הפך את הספר הזה למדהים.
ניקולאי הוא אינטילגנטי,חכם,יהיר,חצוף,אמיץ וכל מה שבחורה היתה מבקשת לעצמה.
הוא מנסה לעזור לרבקה בכל מחיר, נאמן לחבריו, חד חושים ויודע מה ומה רע, כלכך אינטליגנטי ומחושב.
כלכך יפה היה לראות איך הוא דואג ומנסה לעזור לכולם. להציל את רבקה אבל עדיין להישאר נאמן לעצמו. את האהבה שלו לאלינה ולעם שלו. איך הוא שובה את לבבות כולם ואת המסתורין שיש מאחורי כל צעד שלו.
לי ברדוגו מעשית לי? בהתחלה הבאת לי את קאז ועכשיו את ניקולאי. מה אני יעשה בכל השלמות הזאת.
ניקולאי עובר תהליך מדהים לאט לאט הוא מוריד קצת מהמסכות ומהסודות שיושבים עליו ומתחיל מעט להיפתח לאנשים חדשים ודברים שהוא לא מכיר או ניסה להימנע מהם.
פשוט הדמות הכי טובה בטרילוגייה.נקודה.
זויה: מה יש לומר על זויה. דמות שהיא לא ממש דומיננטית אבל בהחלט מעצבנת. אני יודעת שברוב המקרים אנשים דווקא מאוד אוהבים את הדמות שמתנכלת לדמות הראשית אבל במקרה הזה זויה פשוט מכבידה על העלילה ועל אלינה היא לא תורמת לחבורה משהו חוץ מהכוחות ושמישהו מחליט לעלות רעיון או פעולה היא ישר תוקפת את כולם ולא מציעה רעיון אחר משל עצמה. זויה לא ממש דומיננטית ולא תורמת לעליה אם הסופרת כתבה אותה אך ורק למטרה שהיא נועדה לה,שזה להציק לאלינה, היא בהחלט עשתה אותה בצורה הכי טובה שיש אבל אם לא זויה דיי מיותר. לא הייתי מורידה אותה מהסיפור אבל במקום זאת גם לא הייתי כותבת דמות כזאת.
תמר וטוליה: אוייש אני פשוט התאהבתי בתאומים האלה.
תמר עם הנחישות והאומץ הלהט שלה וטוליה עם עם קור הרוח והתחכום. האמנות שלהם לניקולאי ולאלינה הייתה מדהימה. איך הם הולכים אחריהם בדרכים המסובכות ושומרים את סודותיהם הכמוסים ביותר. החברות שהם מפגינים יחד עם האמונה של צריך לוותר ולהרים ידיים גורמים לך לחשוב שחבל שהם לא החברים הכי טובים שלך.

לסיכום אני נותנת לספר ארבע כוכבים.
ואני מאוד מקווה להעלות סיקרה גם על הספר האחרון בסדרה.

» ביקורות נוספות של גנבת הספרים
» ביקורות נוספות על מצור וסופה - טרילוגיית הגרישה #2