ביקורת ספרותית על להבעיר מדורה (פעמיים) מאת ג'ק לונדון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 11 בנובמבר, 2018
ע"י חני


"כשפנה להמשיך, ירק במהורהר. קול התפצחות החד והנפצוצי הקפיץ אותו. הוא ירק שוב. ושוב התפצח הרוק באוויר בטרם הספיק להגיע לשלג. הוא ידע שבקור של 45 מעלות מתחת לאפס הרוק מתפצח על השלג, אבל הרוק שלו התפצח באוויר".

ישבנו בהרצאה של רוית נאור "אישה בקצה העולם" לפני כחודש עם סיפור של רווית על משלחת לקוטב הצפוני. האדם מול איתני הטבע בשלג. סיפור על חלום להגיע ולנגוע בנקודה 90 מעלות צפון. שלג מאיים כשמכל זווית משטחים אדירים של הקוטב כשרק הנשימות נשמעות. כשכבר נשאר קילומטר או שניים לגעת בחלום קמים בבוקר ומגלים שהקרח שעליו האוהל עמד בלילה נסחף עוד 4 ק"מ מהנקודה ומהיעד. בזמן הקריאה בספר שוב עלו לי תמונות מההרצאה על גבות הגברים במשלחת שהיו כמו מטריות קטנות מעל העיניים. כי כשנמצאים במינוסים מטורפים של הטמפרטורה הכל קופא בחצאי שניות. וזה אומר שערות באף הופכות להיות מגלשות של קרח. הגבות נראות כמו מטריות עם נטיפים.
*****************
בספר הקצרצר הזה יש שלשה חלקים. שתי נובלות קצרות יפיפיות ואחרית דבר שהוא החלק שמסביר ועוטף את כל הסיפור בעובדות. הנובלות שנכתבו בהפרש של כמה שנים טובות הם בעצם סיפור אחד שכתוב בשתי גרסאות שונות. הם דומים אך גם מאוד שונים. לא יודעת אם קיים עוד ספר בעולם שבו יש סיפור אחד עם שתי גירסאות שונות . שני סיפורים אחד אחר שני כשכל אחד עם זווית קצת שונה. זה כמו יעד דומה עם שתי דרכי הגעה. או שמגיעים או שמתמהמהים או שבכלל לא מגיעים. לונדון המוכשר מראה לנו איך אפשר במעט מילים לומר הרבה מאוד.
*****************
אולי זה מכוון ואולי לא אך לא מתארים פה בעלילה מי האדם שעושה את המסע, שמו, משפחתו, גילו עיסוקו...כלום. מבחינת העלילה זה לא חשוב. הרי זה עוד פרצוף שעושה מסע בשלג. אין צורך בפרטים הללו כשהמסע הוא נטו סוג של התגרות האדם מול הטבע. אולי אפשר לומר יוהרתו של "האדם הקטן " מול האתגרים שהטבע מציב לו צעד אחר צעד בדרך למטרה שקבע לו. יש פה מסקנות ותובנות בין האדם לעצמו תוך כדי המסע. איך יצר ההישרדות גורם לאדם לשנות מסלולי חשיבה. אם מחקים את גוף האדם במצוקה כשאיבר אחר איבר מכבה את עצמו אותו דבר בשתי העלילות. או שהאדם אוסף את כל מה שרכש במהלך חייו, את כל הנסיון שלו ושל אנשים חכמים סביבו ומסיק מסקנות שיצילו את חייו. או שהוא יהמר בכל רגע נתון בלי לחשוב היכן מניח את רגלו וגורלו יהיה נתון למשא ומתן של הטבע. או לחיים או למוות.

המסקנה שכתובה מיד בתחילת שני הסיפורים היא: שלמסע צריך שניים. " היוצא לחצות יבשות או להפליג בימים, רצוי שימצא לו חבר למסע".
זהו ספר קטן אך גדול. ספר עם מעט מילים אך משמעות גדולה. כתוב נפלא ומומלץ ביותר.
35 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 4 חודשים)
צב חן חן:)
צב השעה (לפני 4 חודשים)
איך פספסתי? סקירה נהדרת.
חני (לפני 4 חודשים)
תודה כרמליטה סופר שווה קריאה!
כרמליטה (לפני 4 חודשים)
יופי של סקירה. תודה חני.
חני (לפני 4 חודשים)
כן עוזי מכות קרח הן קשות. זוכרת חזרה מבית ספר כילדה
ביסודי בשלג הירושלמי. לא הצלחתי להזיז את הרגליים
מרוב נוקשות. סבתא חיממה לי גיגית עם מים
חמים sos עד שהפשרתי..אבל יש מטפסי הרים בשלגים אז הכל אפשרי.
תודה.
רץ (לפני 4 חודשים)
פעם אחת סופה קטנה בהונגריה ב-5- הספיקה לגרום לי לשיתוק בפני, מאז אני משתדל להתרחק מכל קור קיצוני . ביקורת יפה על עולם שלעולם לא אנסה להיות בו.
חני (לפני 4 חודשים)
Plup שמחה שאהבת. תנסה את לונדון. שווה קריאה.
חני (לפני 4 חודשים)
לי תודה התפנה לי קצת זמן....
Pulp_Fiction (לפני 4 חודשים)
חני, סקירה מדהימה.
לי יניני (לפני 4 חודשים)
עונג צרוף... איזה קצב קריאה.... פששששששששששששששששש :-)
חני (לפני 4 חודשים)
טמס תודה. ההרצאה מרתקת על המשלחת שרווית הקימה לקוטב. אם ייצא לך ללכת זה שווה.
בקשר לשני הסיפורים אז השוני הוא
היהירות של צעיר פוחז שחושב
שהוא לבדו יכול לגמוע בקלילות 50 קמ
ביומיים בשלג כשהמעלות לכל הדעות לפחות
60 מתחת לאפס.
הסיפור השני ( אותה דרך, אותו סיפור) אך פה
המטייל לקח כלב למסע.
את השאר תקראי זה מרתק.
חני (לפני 4 חודשים)
מיס אלה תודה . צודקת נכון! אחרית זה קטע בפני עצמו ויפייפה.
מעלים שם נקודה מעניינת לגבי סופרים שנגמרים להם
הרעיונות אך הם כותבים מצויין כמו לונדון. אז הפתרון הוא שיהיה רעיונאי שיציע רעיונות ומי שטוב בכתיבה ייקח את הרעיון ויפרה אותו. כמו שלונדון עשה.
עדיין הכתיבה היא שלו לגמרי . הרי כתב 50 ספרים.
חני (לפני 4 חודשים)
טובי נחמד לעשות הפסקות יזומות מדי פעם טוב שחזרת ברוח סערה .
תודה על הפרגון.
Tamas (לפני 4 חודשים)
שתי גרסאות לאותו סיפור, מעניין... האם התובנות גם שונות לכל גרסה?
וד.א.- ההרצאה של רווית נאור נשמעת מאוד מסקרנת...
MishaEla (לפני 4 חודשים)
אחרית דבר מעולהההההה בספרון הנפלא הזה.
Tobby (לפני 4 חודשים)
האדם הקטן.. קטן קטן אבל רואה רק את עצמו.
לחזור לביקורת כזאת זה עונג צרוף.
חני (לפני 4 חודשים)
תודה רסטה. פנג הלבן ספר מקסים של לונדון.
אני אמשיך לחפש את כתביו.
Rasta (לפני 4 חודשים)
כתבת מקסים חני, תודה.
כתיבתו של לונדון נפלאה! פנג הלבן היה בין הספרים הראשונים שקראתי, לפני שנים.
חני (לפני 4 חודשים)
ירי תודה , קראתי שוב את סקירתך היפה " עד קצה העולם". כן מכירה חלומות כאלה של נדודים.
" אם לא נתחיל ללכת לא נדע כמה רחוק אנחנו יכולים להגיע" קראתי איפה שהוא לא זוכרת מאיפה.
אחד החברים שלנו מטורף בעניין להגיע לכל
שבעת הסאמטים הגבוהים בעולם.
אצלי זה נדודים אחרים. תרבויות ואנשים
זה מה שמעניין אותי.
בהצלחה בהגשמת חלומות.
חני (לפני 4 חודשים)
ניר תודה ומזל שבדיוק כתבת עליו כי זה היה דירבון מצויין.
ירי (לפני 4 חודשים)
סקירה יפה חני. בספר הנפלא עד קצה העולם מרבים לצטט מכתביו של לונדון אשר היוו השראה לכריס מקנדלס.
ניר (לפני 4 חודשים)
:)
חני (לפני 4 חודשים)
עמיחי תודה לא קראתי עדיין את "סיפורי קולימה". אך 60 מעלות מתחת לאפס
נשמע הגיוני שהרוק יקפא.
כירושלמית לשעבר שלג זה חגיגה אמיתית של כדורי שלג מתפוצצים באוויר
כשכל ילדי השכונה משחקים.
השלג היחידי שראיתי ודומה לתאורי הספר זה הקרחונים המתנפצים בצ'ילה בפורטו מורנו.
כשהקרחון מתנפץ זה הטבע במימדיו הטבעים מול האדם. מטורף:)
חני (לפני 4 חודשים)
סקאוט תודה. גם אני אוהבת את כתביו.כתיבה איכותית וטובה.
עמיחי (לפני 4 חודשים)
חני, תודה רבה.

מעניין. הציטוט מהספר בתחילת דברייך דומה להפליא למה שמתאר שלאמוב ב"סיפורי קולימה" על סיביר (הרוק הקופא באוויר).
סקאוט (לפני 4 חודשים)
אין על ג'ק לונדון. קראתי את רוב כתביו ונהנתי מאוד. אחד הסופרים האהובים עלי ביותר!





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ