ביקורת ספרותית על להבעיר מדורה (פעמיים) מאת ג'ק לונדון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 בינואר, 2018
ע"י yaelhar


שני סיפורים, שם אחד. הפרש של שש שנים בין כתיבת הראשון לשני. אותו סופר. אותו נושא – אבל אלה שני סיפורים שונים לחלוטין האחד מהשני,
תאור המעשה שייך לביוגרפיה של לונדון, שנשר בן 21 מהאוניברסיטה כדי לחפש ולמצוא זהב בערבות הקרח של קנדה-אלסקה ולהתעשר. עשרות אלפי צעירים חסונים כמוהו נהרו לאותו מקום מאותה סיבה. מעטים מהם התעשרו, רבים מתו שם ואיתם אלפי סוסים וכלבים שכל חטאם היה השתייכותם לצעירים יהירים וחמדנים, שסברו שהטבע ניתן לאילוף.

"צעיר חסון רחב גרם ושריר" יוצא בבוקר לחבור אל רעיו הנמצאים במרחק של 50 קילומטר ממקום הימצאו. אין לו כבודה – ארוחת הצהריים שלו ארוזה וצמודה לגופו העירום – שזו הדרך היחידה לשמור על מזון (כדי שיהיה אכיל) בקור של חמישים מעלות מתחת לאפס. הצעיר בטוח ביכולתו לגמוא את המרחק הזה תוך יום יוצא לדרך עליז, יהיר וקל רגליים לקרוא תגר על איתני הטבע. הוא מתעלם ממה שנאמר על ידי זקנים ומנוסים "לעולם אל תצא למסע לבדך" הזקנים האלה הם רכרוכיים, לטעמו. ("זקנים" באותו זמן ובאותו מקום היו בני ה-30 וקצת...) לו יש חוסן הנעורים, הביטחון הגמור בעצמו, היהירות הבאה מבורות וניסיון דל. במעט עמודים וכתיבה מרתקת מתאר לונדון את הקורות את טום וינסנט במסע שהוא לא ישכח לעולם.
הסיפור השני נכתב, כאמור, שש שנים אחרי הראשון. לונדון בוגר יותר, עיבה את סיפורו והוסיף כלב המלווה את "האיש" – כלב שחוכמתו רבה מחוכמת האיש, כי הוא יצור טבעי, שירש מאבות אבותיו את הידיעה איך להתנהל בהתאמה לטבע ולא במלחמה בו. סופיהם של שני הסיפורים שונים, כך גם המסקנות.


ב"אחרית דבר" מעניינת לספר הזה, שכותב יוחאי ג'רפי, הוא מעלה השערה, שסופרים נמצאים איפה שהוא על הרצף שבין כתיבה סיפורית וטובה לבין יכולת הפקת רעיונות ייחודיים, ולא בהכרח ניחנים בשני האלמנטים הגורמים לספר להפוך לנכס צאן ברזל של קוראיו. ג'ק לונדון שייך ל"כותבים" (הוא נהג לקנות נושאים לכתיבה מסינקלר לואיס ששפע רעיונות כמבוע אבל כתיבתו... המממ... לא כל כך הרשימה אותי).

כמשוחדת - מודה - אהבתי מאד את הספר. הגירסה הראשונה של הסיפור היתה כה מותחת, שלא עצרתי לנשום. אולי לא היו לו רעיונות ייחודיים, אבל הוא ידע לכתוב כל כך טוב ומוחשי שגם היום - 115 שנה אחרי שנכתב הסיפור לראשונה ו-101 שנים אחרי שהוא כבר לא עמנו - ג'ק לונדון הוא אחד הגדולים עבורי.

*
28 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
yaelhar (לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, אור קרן!
אור קרן (לפני שנה ו-1 חודשים)
ביקורת מעולה, ואיך אפשר בלי להוסיף: כרגיל.
yaelhar (לפני שנה ו-1 חודשים)
חן חן, חגית.
חגית (לפני שנה ו-1 חודשים)
מקסים כל כך.
yaelhar (לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, נעמי
yaelhar (לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה אפרתי
רוב הסיפורים שלו מתארים שלג וקור - התקופה שעשה שם בחיפוש הזהב כנראה נצרבה בו והוא כתב על מה שחווה.
yaelhar (לפני שנה ו-1 חודשים)
וואו, מחשבות, רב תודות.
כזאת מחמאה ממך - למסגר ולתלות.
yaelhar (לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, Pulp_Fiction
גם אני (כמעט) נשבעת בשמו.למרות שיצירתו אינה אחידה ברמתה, יש בו משהו כה אנושי.
yaelhar (לפני שנה ו-1 חודשים)
תודה רבה, סקאוט
קראתי את מרטין עדן ואת זאב הים, כמובן. אם כי אני מעדיפה באופן מובהק את "פנג הלבן".
סקאוט (לפני שנה ו-1 חודשים)
אפרתי, איך קראת בתור ילדה? את מתכוונת לסיפור להבעיר מדורה או לספריו של ג'ק לונדון באופן כללי?
נעמי (לפני שנה ו-1 חודשים)
אני אחרי מרטין עדן ואני לגמרי מבינה את אהבתך!
אפרתי (לפני שנה ו-1 חודשים)
קראתי בתור ילדה ולא זוכרת כלום חוץ משלג. אולי כדאי לחזור אליו.
מחשבות (לפני שנה ו-1 חודשים)
את אחת הגדולות לדעתי. מלונדון לא התרשמתי.
סקאוט (לפני שנה ו-1 חודשים)
פלאפ- למה כוונתך שנשבעים בשמו?
Pulp_Fiction (לפני שנה ו-1 חודשים)
סקירה יפה יעל. קראתי את ג'ק לונדון כנער. יש במשפחתי אנשים שנשבעים בשמו.
לי יניני (לפני שנה ו-1 חודשים)
יעל תודה רבה -נשמע מעניין
סקאוט (לפני שנה ו-1 חודשים)
מקסימה* ויעל, אם לא קראת עדיין את מרטין עדן ואת זאב הים שהם גם ספרים שנכתבו על ידי לונדון, אז אני אישית מאוד ממליצה.
סקאוט (לפני שנה ו-1 חודשים)
ג'ק לונדון יש רק אחד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 3333> ביקורת מדסימה, יעל!! ואני קצת מקנאה בך שקראת אותו לפניי! =(

אבל שמחה שנהנת!!!!
MishaEla (לפני שנה ו-1 חודשים)
יוחאי -המלך- ג'ראפי





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ