ביקורת ספרותית על סטונר מאת ג'ון ויליאמס
ספר טוב

---

ספר זה הנו דוגמא לכך שלא שופטים ספר על פי כריכתו. הכריכה אינה כה שובת עין..... ויש בה אולי משהו אפרורי, משעמם או כבד ולא כזה שעושה חשק ואז הוא נדחק לשולי מדף הספרים ונשכח. אז לכל מי שנראות הספר גורמת לו להיסוס, תתעלמו כי אתם מפסידים ספר מקסים.

ההתחלה של הספר איטית ולוקח קצת זמן להתחבר לעלילת הסיפור אבל כשנכנסים אזי קשה להניחו מהיד. הסיפור הוא סיפור פשוט וכתוב בצורה די לינארית ללא טלטלות או הפתעות אבל כנראה שיש משהו בפשטות הזו שהופכת אותו למאוד נוכח למרות חייו הנוכחים-נפקדים של הגיבור.

ויליאם סטונר בן להורים חסרי השכלה ממעמד הפועלים בעלי משק חקלאי. הוריו מחליטים לשלוח אותו לאוניברסיטת קולומביה ללימודים בפקולטה לחקלאות. בשנתו השנייה מחליט סטונר לשנות מסלול לימודים לספרות ולימים יהפוך למרצה לספרות אנגלית. סטונר נישא לאדית ולשניים נולדת בת אולם חיי נישואיו הם חיי בדידות וניכור ואף ביחסיו עם בתו הוא אינו רווה נחת. בהמשך פוגש סטונר את קתרין ובין השניים מתפתח רומן.

השמירה על המרחב הפרטי שלו וההגנה על עצמו מפני הפרעות חיצוניות ותשוקתו הרבה ללימודים גורמים לו לבלות זמן רב ב"מעבדה" שבראשו ולתפוס את עמדת הצופה המתבונן מהצד על החיים ולא כל כך משתתף בהם. ואולי זה המחיר שהוא משלם.
מחיר האדישות, הניתוק מרגשות, צרכים ואנשים אחרים, המבודד אותו מן הסביבה ושבא לידי ביטוי בקושי לשמור על יחסים קרובים עם אנשים ובעיסוק המוגזם בלימוד ומחקר על חשבון הגשמת החיים להם היה אולי ראוי.
על אף הריחוק והאדישות יש משהו מאוד רגיש ולויאלי בסטונר: הדבקות שלו בנשואיו האומללים לאשתו, האכפתיות והדאגה כלפי בתו, האהבה שחש כלפי קתרין, הנאמנות שלו כלפי חבריו, התשוקה הרבה שלו ללימודים והאהבה שלו לספרות ולהוראה אשר שהפכו אותו לאהוד בקרב הסטודנטים, שכלפיהם היה אף עדין ואכפתי, זאת בניגוד ליחסיו הטעונים עם הסגל האקדמי.

כשקראתי את הספר נזכרתי בשיר של להקת דפש מוד "Enjoy the silence". אומנם המילים היו נחוצות לסטונר והיו מקור עיסוקו ואהבתו הגדולה אבל יש משהו בשקט של הגיבור, בכתיבה היפה וה"שקטה" ללא רעשים, מילים ותיאורים מיותרים הגורמים לסיפור להדהד כל כך בקול.

זהו סיפור פשוט על חיים פשוטים של אדם פשוט ולמרות זאת מעורר קשת רחבה של תחושות לטוב ולרע.....ואולי זה כל הקסם.

אז תהנו מה"שקט"......!

» ביקורות נוספות של Tamas
» ביקורות נוספות על סטונר