ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 7 בינואר, 2018
ע"י עמיחי
ע"י עמיחי
איך אפשר להמליץ בלב שלם על ספר כל כך עצוב? אפשר כי זה ספר נפלא.
לפני כעשרים שנה ניסיתי לקרוא אותו, והפסקתי. לא התחברתי. היה לי אפילו משעמם, ולא עזרה הידיעה שהוא נחשב "ספר מופת". אבל בניסיון חוזר גיליתי שאכן זו יצירה יפהפיה.
סיפור העלילה אולי מוכר. בשנות ה-30' באיטליה, נער יהודי צעיר, בן העיר פרארה, סקרן לדעת מי הם בני משפחת פינצי-קונטיני, המשפחה היהודית העשירה הלא-מושגת. הוא פוגש אותם מדי שנה בתפילת יום הכיפורים, אך הסקרנות אודותם רק גוברת. לימים הוא מתוודע לבני המשפחה הצעירים - אלברטו ומיקול. הידידות מתהדקת, והמספר מתאהב במיקול המקסימה. אהבתו של המספר למיקול לא מתממשת, וזהו סוד כוחו של הספר. אווירת העצב הזו - של אהבה לא ממומשת - שורה על פני היצירה כולה ומקנה לה את השפעתה העצומה על הקורא.
העצב עצמו מתממש אצל הקורא במעין קתרזיס מהופך כשמתברר (כצפוי) שכל בני המשפחה נספו בשואה, גם מיקול האהובה (אלברטו נפטר קודם לכן ממחלה). כמה עצוב, כמה יפה, כמה כדאי לקרוא.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רץ
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
ספר נפלא שקראתי לפני שנים רבות, מסוג הספרים שאני מרגיש שאני חייב לחזור אליהם.
|
|
|
חני
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
וכמה יפה כתבת!
|
|
|
כרמלה
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
שכנעת אותי לנסות
שוב לקרוא את הספר.
תודה עמיחי. מאד ממליצה על ספרו "משקפי הזהב". |
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
הסרט מעולה הספר פחות מרתק. מסכימה עם מחשבות
|
|
|
אנקה
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
הסרט היה מעולה.
|
|
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
גם אותי הוא שעמם. הסרט זכור לי כסרט חזק.
|
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-9 חודשים)
גם אני ניסיתי לפני 20 שנה והפסקתי.
אולי באמת הגיע הזמן לנסות שוב. |
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
