הביקורת נכתבה ביום שלישי, 11 באוקטובר, 2016
ע"י תרצה כהן צדוק
ע"י תרצה כהן צדוק
אני ממוצא איטלקי מטבע הדברים שכל הקשור לאיטליה, ליהודי איטליה, ובעיקר ליהדות ובעיקר ליהודי העיר פרארה משם משפחתי מדבר מאד לליבי. זהו ספורה של משפחה יהודית מתבוללת בעיר. הסיפור הוא אמת הסופר אישית היה קשור במשפחה זו ולמעשה כל שעשה סיפר את ספורם תוך שהוא משנה שמות. משפחתי , אימי וסבאתי הכירו בבטחון מלא את האנשים עליהם מדובר.
אין ניסיון ליפות או ליצור דרמה גדולה. ככה היו החיים לפני ואחרי.הספור האמיתי מספיק דרמטי ומעניין. אישית אני רואה בו תאור הסטורי של הלך רוח ואווירה של מקום. דרך אגב העיר מאד יפה ומענין ומומלץ לביקור. למרות שקצת מסובך להגיע לשם. הטרגדיה המתוארת עברה על היהודים במקום מבלי להבדיל בין עשירים לבין מעמד ביניים.לא היה שם כמעט עוני אצל היהודים האנשים היו מודרניים. לדומא סבי היה מהנדס רכב ועבד כנהג ניסוי בחברה שהתמחתה בתכנון מכוניות ונחשב לגבור גדול במשפחה. הסרט שהוקרן בארץ לפני שנים רבות היה מצויין. קשה היה להשאר אדיש לו ובאמת עד כמה שאני יודעת הצליח לעלות לתודעה העולמית את הקהילה היפה הזו שיש אומרים שחייה באיטליה עוד מימי בית שני ושמרה על יהדותה. בדרך כלל קל יחסית לעקוב אחרי המשפחות האלו משום שנהגו לכתוב את תולדותיהם כמו האיטלקים. ושמות משפחה רבים נגזרים מהמקומות בהם חיו.
לסכום כל מי שמתענין בספורי משפחות יהודיות בתקופה שלפני המלחמה ובאיטליה בפרט הספר מומלץ להם בחום.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
