ביקורת ספרותית על שיר ענוג מאת לילה סלימאני
ספר טוב

---

"שיר ענוג", ספרה של לילה סלימאני, מבוסס על מקרה רצח אמיתי ונפשע שהתרחש בצרפת. הספר נפתח בתוצאות הרצח, כך שהסוף ידוע לכאורה.

מה שחשוב, כבכול סיפור טוב, היא הדרך.
המניעים של הדמויות,עולמן הפנימי, רגשותיהם והיחסים ביניהן.
בני הזוג מרים ופול מתקשים להתמודד עם העומס שחייהם הבורגנים בפריז מזמנים להם. השילוב של גידול הילדים, חיי הזוגיות, תביעות הקריירה והשאיפה למימוש עצמי אינדיבידואלי, מאתגרים אותם. הם מתלבטים האם נכון עבורם לקחת אומנות ועוזרת בית שתסייע להם בגידול הילדים. הם מראיינים מספר מועמדות עד שהם פוגשים בלואיז. אומנות מנוסה שמגיעה עם המלצות מושלמות כמעט. אכן, במהירות הבזק לואיז משתלטת על ניהול משק הבית וגידול הילדים, מנקה, מכבסת, מבשלת ואף מחנכת את הילדים.
תחילה כניסתה של לואיז לחיק המשפחה נחווה כאופוריה של ממש לשני הצדדים. הילדים מרוצים ומתאהבים באומנות המסורה, מרים חוזרת לעסוק בעריכת דין, פול מתפנה לממש את עצמו בתחום המוזיקה ולואיז מרגישה שהמשפחה של מרים ופול מקיפה אותה בבועה של שפיות בורגנית ממורקת. לואיז נכנסת יותר ויותר לנימי-הנימים של חיי המשפחה, היא נוכחת כאשר פול ומרים מזמינים חברים לארוחת ערב ואפילו מצטרפת אליהם לחופשת הקיץ. אך עם פרוס העלילה מתברר שלא קוצר זמן הוא מה שמעיב על חיי המשפחה, כמובן. על כל בעיה שנפתרת בסיוע של האומנות צצות בעיות חדשות, מורכבות לא פחות. מקור המורכבות בחייהם של הזוג הוא לא הספק, או זמן, אלא משהו אחר. גישה אולי.

אט אט גם מתגלעים הקשיים, אי ההבנות והמתחים בין בני המשפחה לאומנות, שלמעשה מעט מאוד ידוע על עברה ועל חייה האישיים. לואיז היא מהגרת, אם חד הורית לסטפני המרדנית, שהורחקה מבית הספר ונמלטה מהבית. היא גם אלמנה לגבר גס רוח וקשה. לואיז היא אדם בודד ומתבודד.

בני הזוג, מצד אחד, רוצים לספר לעצמם שהם נאורים בכך שהם מפתחים יחסי קרבה ידידותיים עם אומנת הבית. שהם מסייעים לה כלכלית, שאלו הם יחסים הוגנים של תן וקח. מצד שני, הם סולדים מהאפשרות שעולם המהגרים- של שכונות העוני, אי הסדר והמנהגים הזרים, שלואיז כמו נושאת עמה, יחלחל אל בועת החיים הבורגנים, הנקיים והמושלמים לכאורה, שהם מנסים לבנות.

המתחים נערמים והופכים את חיי המשפחה, ואת היחסים עם האומנות לטעונים. המציאות המשפחתית כמו מתנדנדת על סף בלימה, אווירה עכורה מורגשת באוויר ומרים ולואיז מתחילות להתחמק ולהמנע זו מזו.

במקביל, אנו קוראים על התמוטטות עולמה האישי של לואיז. היא שוקעת בדיכאון, מתמלאת חרדה מכך שמרים ופול יפטרו אותה כשילדיהם יתבגרו, ומפתחת אובססיה מטרידה לכך שמרים תכנס להריון נוסף. היא, שתמיד מקפידה על הופעה מוקפדת, אלגנטית ונקייה, מזניחה את עצמה ואת ביתה. דירתה העלובה כבר כמעט ואיננה ראויה למגורים ובעל הבית שמזדעזע ממצבה דורש מלואיז לפנות אותה. אט אט מובן שהטירוף של לואיז יוביל אותה למעשה נואש והרה אסון.

הסוף, כאמור, ידוע.
אך עם קריאת הספר הפער שבין הזיווג המושלם לכאורה לבין תוצאתו ההרסנית מהדהד בקולי קולות. מה השתבש? האם היה אפשר למנוע את האסון?

הספר גם מציב שאלות קשות לזוגות בורגנים באשר הם- מה הם האתגרים האמיתיים עמם את נמנעים להתמודד? בזוגיות, בהורות, בחיי המשפחה ובמימוש העצמי. הרי אלו אינם אתגרים של פניות ושל זמן.

השפה בה כתוב הספר מוקפדת ובהירה. העלילה זורמת, אך אין כאן שפה ספרותית עשירה. אין יופי בשפה.

ספר קריא ומעורר מחשבה.

» ביקורות נוספות של omripoll
» ביקורות נוספות על שיר ענוג